מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בסוריה, בעיר דמשק. למדתי בבית ספר "אליאנס", שם התחילה פעילות של תנועת "החלוץ", מתנדבים מארץ ישראל. המטרה הייתה להכין את הנוער לעליה לארץ ישראל. הם התמקדו בעיקר בילדים מגיל 13 ומעלה. אחי הבחור היה כבר בגיל 13 והוא עלה לארץ בלי ידיעת ההורים.

 

לאחר שאחי התאקלם בארץ הוא פנה וביקש להביא את האחים שלו. ההורים הסכימו להביא רק אותי ואת אחותי, ואז יום אחד באו וסכמו עם אבא שלנו שיקחו רק אותי ואת אחותי הקטנה. היה מקובל שמתאספת קבוצה ואז מבריחים אותם לארץ. כשהגענו למפגש אחראית לקבוצה לא היתה מוכנה לקחת אותנו מפאת גילנו. כעבור שנה נעשה נסיון נוסף והפעם יצאנו לדרך.

הדרך היתה מאוד קשה. חלק עברנו ברכב וחלק ברגל, במשך ארבעה ימים. למרות היותנו ילדות קטנות, בנות תשע ושבע, עמדנו יפה בדרך. ביום הרביעי הגענו לחיפה ושם נפגשנו עם אחינו הגדול שלקח אותנו אליו לשפעה. בגלל שעמדנו בקשיים שבעלייה זה פתח דרך לאפשר לעוד ילדים בגילנו לעלות לארץ. שאר המשפחה הגיע מאוחר יותר בשלבים שונים של עליות. העלייה הזאת נקראת העפלה, בדרכים ללא דרך.