מאגר סיפורי מורשת

אהובי חסר לי

יעקב בעלי, שהוא היה לי הכל, עלה ארצה מטורקיה ללא הורים בגיל צעיר מאוד. הוא נשלח לקיבוץ חולתה עד הגיוס לצה"ל. לאחר תקופה בשירות הצבאי נפצע ברמת הגולן בחרמון ואושפז בבתי חולים. למרות פגיעתו בצבא, הוא היה בן אדם אחראי ודאג לכולם. הוא עזר לכולם בכל ענייני הסידורים בבית ובחוץ, הייתה לו שמחת חיים ולא ויתר על שום דבר, כל הדברים המשפחתיים היו חשובים לו. כמו כן הוא התנדב במשמר האזרחי. היה איש ציבור שהעריכו אותו.

אבל קרה דבר מאוד מצער: הוא נפטר לפני כעשר שנים ולא זכה לראות את הבן נשוי, והיום יש לנו נכד על שמו. גם לבת שלנו יש בן וזה נותן את טעם החיים היפים ואת הכוח להמשיך לחיות. אין יותר טוב מזה להתמודדות שלי בלעדיו.

היום החיים טובים יפים ובריאים והוא לא זכה להם, וחסרונו ניכר. חבל על חסרונו. "חבל על דאבדין ולא משתכחין". אך העיקר ששלשלת הדורות ממשיכה בטוב ובאושר ובזכות זה הוא חי איתנו.

הזוית האישית

שרה השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי התלמידה מעיין. התכנית נערכה בבית הספר איל בעכו, התשע"ט.