מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שנות ילדותי

מיכל וסבא אצל קרן, האם / הבת.
סבא בחג פורים מחופש לקאובוי
ילדות בקיבוץ

שמי איתן. נולדתי בתל אביב בשנת 1941, את שנות ילדותי ביליתי, גדלתי ולמדתי בקיבוץ גבעת השלושה .

עבדתי ועזרתי בשעות הפנאי עם בעלי חיים, ברפת בלול ובפינת החי. חלמתי ורציתי כאשר אגדל לעסוק ולעבוד בתחום החקלאות.

רציתי להקים משק חקלאי במושב כי חיי השיתוף בקיבוץ לא היו לרוחי .

כפי שכולם יודעים, בקיבוץ היה הכל משותף ואני רציתי משהו שיהיה שלי בלבד. אבל, יש פתגם שאומר "האדם מתכנן וחולם חלומות בתקווה שיתגשמו אך אלוהים צוחק – כי זה לא יתגשם".

בסופו של יום לא גידלתי פרות, בעלי חיים ולא משק חקלאי. בפועל מה שגידלתי זה שלושה ילדים ואחד עשר נכדים. חלקם קוצניים וחלקם נחמדים וחביבים.

החלום הלך ונעלם, אך אני לא  מצטער על כך כי לתגמול ונחת מהנכדים אין מחיר.

הזוית האישית

סיפורו של איתן תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר "חוב"ב" בסיוע המורות שיר אלוש וניצה צ'רקוב

מילון

משק
שטח גדול המשמש לגידולים חקלאיים, (גידולי אדמה) או לגידול בעלי חיים כגון פרות, כבשים ועוד

ציטוטים

”החלום להיות חקלאי נעלם, אך אני לא מצטער על כך “

הקשר הרב דורי