מאגר סיפורי מורשת

הנכדה חני שיף מתעדת את סיפורה של סבתא חנה בתיה.                                                                        סבי, סבא משה וולוצקי, סיפר לי על סבתא חנה בתיה וולוצקי.                                                               סבתא חנה נולדה בכ"ד טבת תש"ד בסמרקנד שברוסיה הסובייטית להוריה חיים ורבקה וולוביק. התקופה, שבה נולדה וגדלה סבתא חנה, הייתה תקופה קשה ליהודים. חיי היהודים היו בסכנה, השלטון הקומוניסטי דיכא כל פעילות דתית, והצר את צעדיהם של היהודים שומרי התורה והמצוות ובפרט של חסידי חב״ד. יהודי שנתפס בעת לימוד תורה או קיום מצוות, נשפט למספר שנות מאסר או גלות לסיביר הקפואה או למקומות מרוחקים אחרים. לא מעט חסידים נתפסו ונרצחו הי״ד… ומקום קבורתם ותאריך פטירתם של רבים לא נודע עד היום.

סבתא חנה גדלה והתחנכה בבית של מסירות נפש, היא נאלצה להסתיר את יהדותה, וקיימה תורה ומצוות בסתר. גם הוריה סיכנו את נפשם על שמירת הגחלת היהודית בברית המועצות. סבתא למדה בבית הספר הממשלתי, מכיוון, שנאסר על היהודים לפתוח בית ספר יהודי. הלימודים בבית הספר התקיימו כמובן גם בשבת, אבל סבתי הקפידה שלא ללכת בשבתות ובחגים לבית הספר, לכל היעדרות היה צורך להמציא אישור מחלה מהרופא. הוריה היו צריכים לשחד את הרופא בכל פעם מחדש על ידי מתנות או כסף. בשבתות ובחגים התקיימה התפילה במרתף של אחד מבתי החסידים. כמובן, שעשו זאת בזהירות המרבית ובשקט.

אביה, ר ' חיים וולוביק, היה מקבוצת החסידים שעסקו במסירות נפש בהברחתם של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה הסובייטית במבצע "יציאת רוסיה תש"ו". סבא חיים, היה צייר, ותפקידו היה לזייף דרכונים של יהודים שרצו לברוח מרוסיה, במשך עשרים וחמש שנה הוא נרדף על ידי הק.ג.ב.(שמו של ארגון הביון והמשטרה החשאית הראשי של ברית המועצות.) אך אביה לא נרתע  והמשיך להילחם בחירוף נפש עבור אחיו החסידים. היות, שהמשטר חיפשה אחריו, הוא נדד מעיר לעיר והסתתר במקומות מסתור שונים. כמובן, שבכל השנים הללו סבא חיים לא היה בבית. ילדיו ואשתו, סבתא רבקה, לא ראו אותו. בתקופה קשה זו, אמה, סבתא רבתא רבקה, נאלצה לגדל ולפרנס את ילידיה בכוחות עצמה ללא כל עזרה ותמיכה. כשסבתא חנה בגרה היא הכירה את סבא שלי (סבא משה)והם התחתנו. לאחר נישואיהם נולדו להם שני ילדים,  אימא שלי היא אחת מהם.

הקשר עם הרבי

במשך אותם שנים שהמשפחה התגוררה ברוסיה, הם שמרו על קשר עם הרבי, באמצעות מכתבים שנכתבו בכתב סתרים, המכתב לרבי נשלח דרך ארץ ישראל ומא"י המכתב נשלח לארה"ב, מכיוון שלאמריקה היה אסור לשלוח מכתבים. גם המענה למכתב הגיע בדרך זו. לעתים הם זכו לקבל דרישת שלום מיהודים שהגיעו לרוסיה כתיירים מאמריקה.

העלייה לארץ

בשנת תש"ל 1970 הם זכו לעלות לארץ ישראל. כאשר הם הגיעו לארץ, הם שאלו את הרבי היכן עליהם לגור? הרבי ענה להם להשתקע בקריית מלאכי. הם גרו כל השנים בקריית מלאכי. שם נולדו להם עוד שלושה ילדים.  מיד לאחר שהם הגיעו לארץ, הם זכו סוף סוף לנסוע לרבי ולראות אותו פנים מול פנים. וההתרגשות הייתה מרובה.

סבתא שלי, ז"ל, נפטרה, ואני קרויה על שמה "חנה". אמנם, אני לא זכיתי להכיר את סבתא שלי אבל שמעתי עליה הרבה סיפורים יפים, המתארים עד כמה היא הייתה מיוחדת.

סבתא חנה הייתה בשלנית מאוד טובה וכולם אהבו את הבישולים שלה. אימא שלי הכינה ספר מתכונים מכל המאכלים של סבתא שלי, היא הדפיסה  וחילקה לכל בני המשפחה למזכרת.

הזוית האישית

תודה רבה לך סבי היקר, משה, ששיתפת אותי בקורות חייה המיוחדים של סבתא חנה.