מאגר סיפורי מורשת

"ואולי" – רחל המשוררת – מאת: זיוה, עמיקם וליבי ברקאי

אנחנו בחרנו בשיר "ואולי" – "הוי כנרת שלי", של רחל בלבשטיין, הידועה כרחל המשוררת. (יהודה שרת הלחין את השיר ומבצעיו העיקריים הם אסתר עופרים ואריק אינשטיין).

קישור למילות השיר "ואולי" (אתר שירונט)

בחרנו להתמקד בזיכרון ילדות של זיוה ברקאי (במקור ממשפחת שרף), שמלווה אותה עד היום וקשור לימי עלייתם לארץ לאחר המלחמה.

בחרנו בשיר זה, מכיוון שכשעלינו לארץ, לא ידענו הרבה עברית. השיר הראשון שהכיר אבי בעברית היה "ואולי". הוא מאוד אהב את השיר והוא שר את שיר זה כל יום כשהיה במקלחת, וזהו זיכרון חזק מאוד שלי. השיר הזה מזכיר לנו את התקופה של פעם, את הכנרת שהייתה פעם ואיננה עוד. (היא לא כפי שהייתה פעם). הכנרת היא אחד המקומות האהובים עלינו והיינו נוהגים לנסוע לשם המון. גם אני, לאחר שהקמתי משפחה ונולדו ילדיי המשכתי את הקשר המשפחתי העמוק עם הכנרת. כמעט בכל חג היינו נוסעים לפיקניק ארוך על שפת הכנרת, מקימים אוהל גדול קרוב לשפת המים ומבלים כמה ימים בנוף המקסים הזה.

בכל פעם שמשפחתי ואני נסענו לכנרת נזכרתי בהתרגשות בשירה של רחל ובמשמעות המיוחדת שהייתה עבורנו לשיר הזה ולכנרת, ועל כן הכנרת מסמלת עבורי עד היום את המסלול שעברה משפחתי מהחיים באירופה, דרך השואה האיומה, העלייה לישראל, דרך הקמת המדינה והחיים החדשים שייסדנו כאן אחרי כן. השיר הזה מזכיר לנו את התקופה הזו וגם את ההתרגשות שלנו בזמן הקמת המדינה. בשיר יש את סולו החליל שמאוד מרגש אותנו.

חשוב לציין כי לאבי היה חיבור משמעותי וחזק מאוד למוזיקה והוא אהב מאוד לשיר ולנגן. ברומניה, ארץ מולדתנו, הייתה לאבי חנות לכלי נגינה ולכן התחום היה קרוב מאוד לליבו.

על שטר ה-20 שקלים החדש מופיעה תמונה של רחל המשוררת, ובנוסף מופיעה השורה האחרונה של השיר: "ההיית או חלמתי חלום". שורה זו מזכירה לנו את אבי כל פעם מחדש ואת הכנרת של האהובה של פעם.

תמונה משפחתית

קישור לקובץ התיעוד שלנו

הזוית האישית

זיוה: בחרנו בשיר זה, מכיוון שכשעלינו לארץ, לא ידענו הרבה עברית. השיר הראשון שהכיר אבי בעברית היה "ואולי".