מאגר סיפורי מורשת

שמי יואב, נולדתי בשנת 1939, בעיר פתח תקווה. שם סיימתי את בית הספר היסודי פיק"א, ובית הספר התיכון ברנר.

תקופת שירותי בצבא סדיר

בשנת 1957 התגייסתי לגדוד ברק בחטיבת גולני, שהיא חטיבת חיל רגלים (חיל רגלים היא יחידת חיילים שנלחמת רק על הקרקע). בסיס הקבע של הגדוד היה במחנה שרגא השוכן מול קיבוץ לוחמי הגטאות, בין עכו לנהריה. הגדוד מנה כ- 800  חיילים, והוא כלל 6 פלוגות. כל פלוגה כללה שלוש או ארבע מחלקות, כל מחלקה כללה שלוש כיתות. באותה תקופה כל חייל שירת שנתיים וחצי. אבל לי אפשרו להשתחרר כעבור 23 חודשים כדי להתחיל בלימודי באוניברסיטה העברית בירושלים (למדתי מתמטיקה וסטטיסטיקה). כעבור שלוש שנים, כשסיימתי את לימודיי, חזרתי לצבא לשירות של שבעה חודשים. אבל הוצבתי ביחידת "חקר ביצועים", במטה חייל האויר בת"א, שעסקה בניתוח ושיפור פעולות שונות בחייל.

ביום הראשון בבסיס קליטה ומיון 

התנאים בצבא

החיילים גרו באוהלים שכל אחד מהם הכיל שמונה מיטות מתקפלות על גבי רצפת בטון. המקור של האוהלים היה בעודפים שנותרו לצבא האנגלי ממלחמת העולם השנייה. תאורה חשמלית לא הייתה באוהלים, והשתמשנו במנורות נפט או בנרות. כל חייל, למעט המפקדים, קיבל מערכת אישית של כלי אוכל שכללה שתי צלחות ממתכת (שנקראה מסטינג), ספל מפלסטיק, וסכו”ם. כל חייל היה מגיע לחדר האוכל בבסיס עם המסטינג, ולאחר הארוחה שוטף את המסטינג במים וסבון. תקופת הטירונות נמשכה שישה חודשים, ובסופה כל חייל הוצב לתפקיד שיועד לו. אני שירתי כקשר במחלקת קשר שתפקידה היה לספק קשר בין מפקדי הפלוגות למפקד הגדוד. הקשר התבצע באמצעות מכשיר קשר שנשא כל קשר על גבו. כל מכשיר שקל בין 10 ל-12 ק”ג. האימונים היותר רציניים התקיימו מחוץ לבסיס הקבע, בשטחים פתוחים בגליל או בנגב. השינה הייתה באוהלי סיירים. כל אוהל נועד לשני חיילים, והכניסה אליו הייתה בזחילה. החיילים קיבלו מארזים של “מנות קרב”, כל מארז היה מיועד לחמישה חיילים. המארז הכיל קופסאות שימורים של גבינות, ירקות, ובשרים. כמו כן, הייתה פתילייה קטנה לבישול. כל גדוד עסק בחלק מתקופת השנה בשמירה על גבולות המדינה (תעסוקה מבצעית). באותה תקופה (שקדמה למלחמת ששת הימים) הגבול המזרחי של המדינה נקרא ה“ קו הירוק”. הוא הפריד את המדינה מאזורי יהודה ושומרון, שבאותה תקופה היו חלק ממלכת ירדן. הקשר עם ההורים היה רק באמצעות מכתבים, משתי סיבות: א. לרוב המשפחות לא היה טלפון בבית, ובמחנות הצבא לא היו טלפונים ציבוריים ב. טלפון נייד עדיין לא הומצא.

מחלקת הקשר בגדוד

שירות מילואים נמשך בדרך כלל בין שבועיים לארבעה שבועות, בכל שנה. לאחר שהשתחררתי משירות סדיר הוצבתי לשירות מילואים באחת מיחידות התכנות של חיל האוויר, זאת בגלל העיסוק המקצועי שלי בפיתוח תוכנה. בזמן מלחמת יום הכיפורים הוצבתי ביחידת נ"מ (יחידה המפעילה תותחים נגד מטוסים), ובה שירתי  עד שנת 1980. אז הוצבתי כמדריך בבי"ס למקצועות המחשב של צה"ל, שם שירתי במילואים עד שנת 1991.

לתמונות נוספות:

הזוית האישית

יואב הרצנשטין השתתף בתכנית הקשר הרב דורי ותועד על ידי נכדו ג'ורדן. התכנית נערכה בבית הספר המשתלה בתל אביב יפו, התשע"ט.