מאגר סיפורי מורשת

התגייסתי לצבא בשנת 1973, עשיתי טירונות שישה חודשים ביחידה קרבית, כשסיימתי טירונות בחודש אוקטובר נפתחה מלחמת יום כיפור. במהלך הקרבות הייתי במצרים והשתלטנו על בסיס טילים מצרי בהר שנקרא: "ג'ניפה" במהלך ימי המלחמה קרה לי אירוע טראומטי וכתוצאה מכך עברתי הלם קרב, למעשה חיי ניצלו בסיטואציה זו.  הנס שלי הוא שהשתקמתי בחודש מאי בשנת 1977.

כשיצאתי מבית החולים הרגשתי חופש, חופשיות של נער שרואה עולם וידעתי שצריך להנות מהחיים ולא לבזבז אפילו רגע. המלחמה הכינה אותי לחיים ומה שראיתי אני לא אשכח, אבל דבר אחד אני יזכור, את האנשים שליוו אותי בטירונות ועזרו לי, את האנשים בקיבוץ שבו גרתי כשנה, את ריחות ההדר והחלב הקר, את הכל אזכור ולא אשכח שום דבר!

חלפו כמה שנים והתחתנתי עם אשתי זהבה, נולדו לנו שני ילדים, מיכל ואהרון. לשמחתי היום בתי מיכל נשואה לליאור ולהם שני ילדים ליטל ואיליי. מיכל, בתי היום שופטת ואהרון, בני מתעסק בהייטק.

גם לאחר שבניתי משפחה והכרתי אנשים וחברים חדשים, לא שכחתי את נס המלחמה שלי ואת מוסר ההשכל שלמדתי ממנו.

הזוית האישית

ליטל דוידי עם סבא יוסי בתכנית הקשר הרב דורי