מאגר סיפורי מורשת

שמי שמעונה סופרסטיין (יוסלסון), אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתי, מאי לוי, לה סיפרתי את סיפורי על אהבתי למקצוע הרוקחות.

כבר בגיל בית הספר התיכון אהבתי את מקצועות מדעי החיים וכימיה. למדתי במגמת ביולוגיה בגימנסיה הרצליה בתל אביב. ידעתי שארצה לכוון את לימודי באוניברסיטה לנושא הקשור בתרופות. עניין אותי לדעת כיצד תרופות עובדות. נרשמתי ללימודי הבוגר ברוקחות בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית בירושלים. הייתה זו התקופה של אחרי מלחמת ששת הימים, בית הספר לרוקחות היה ממוקם במגרש הרוסים סמוך לשער יפו בירושלים העתיקה. בילינו הרבה שעות שבין ההרצאות ומעבדות בכימיה. אסכולת הלימודים הייתה אז אירופאית.

באירופה קראו לרוקח-כימאי. באותה תקופה, תחילת שנות השבעים של המאה הקודמת התחילה מגמה חדשה בלימודים ובמקצוע הרוקחות – רוקחות קלינית. המגמה הזאת התחילה בארצות הברית ולכן עם תום לימודי בירושלים, שוחרי האוניברסיטה העברית בארצות הברית העניקו לי מלגת מחייה ולימודים כדי ללמוד את המקצוע ולחזור לירושלים ולהקים תכנית לימודים חדשה בנושא הזה בארץ.

הזוית האישית

היה ממש מהנה לחוות את החוויות האלה כמובן גם כשנפגשים כל שבוע ביום שישי. אנחנו מאחלות אחת לשנייה להמשיך בדרך הטובה ולהצליח בכל.