מאגר סיפורי מורשת

בסיפור זה אספר על סבתי שהקדישה את כל חייה לטיפול באמה החולה, ובפרט בדאגה לאחיה הקטנים, מכיוון שאמה הייתה מחוסרת יכולת לטפל בשאר בני המשפחה. בכך למעשה, ויתרה סבתי כבר בגיל מאוד צעיר על חיים של נערה צעירה כמו רוב בנות גילה.

סבתי התגוררה בעיירה במרוקו בעיר טנג’יר בחיים מלאי טוב, זאת חרף מצבם הכלכלי הקשה באותה תקופה.

היא למדה בבית הספר lalions. היא מספרת שהיא התקשתה להגיע בכל ימות השבוע לבית הספר בגלל האסתמה שהשפיעה עליה.

לאחר מכן עלתה לארץ והמשיכה את לימודיה בבית ספר הנמצא בעיר טבריה. כשסיימה את לימודי היסודי והתיכון הייתה אמורה להתגייס לצבא. בתקופה שהייתה אמורה סבתי להתגייס, הגיעה לביתה של סבתי קצינת ביקור בכדי לבחון את מצבה של אמה של סבתי ולדעת אם בכלל יש ביכולתה להתגייס לצבא. בסופו של דבר סבתי לא התגייסה לצבא מפני שהיא הייתה בת יחידה והיא הייתה צריכה להישאר לעזור לאמה החולה, במחלה שכל פעם גרמה לה לקבל אירוע מוחי ששיתק אותה.

סבתי הייתה צריכה לכלכל את אמה, להלביש ולקלח אותה בכל יום ולדאוג לארוחות מסודרות לכל בני משפחתה. עיסוקים אלה מנעו ממנה לצאת ולבלות עם בני גילה, אך סבתי אינה מצטערת על זאת ואפילו גאה בעצמה על הטיפול, העזרה והנתינה לאמה ולבני הבית.

לבסוף אמה של סבתי נפטרה בגיל מאוד צעיר, לצערנו, וזה השאיר את סבתי יתומה ואחראית על כל בני הבית, שהיו באותו תקופה ילדים קטינים. סבתי גידלה את אחיה, דאגה לכלכלתם ולמלבושם בכל יום .

כיום אחיה מכירים לה תודה ומודים לה על כל עזרתה כלפיהם.

הזוית האישית

נהניתי מאוד ללמוד על ילדותה של סבתי. למדתי רבות על תרומתה לחיי המשפחה לאחר מות אימה. אני מאחלת לסבתי אריכות ימים.