מאגר סיפורי מורשת

שלום, קוראים לי זהבה ווייס, נולדתי ברומניה בעיר בוזאו בתאריך 14.11.1937 לאלכסנדרה ולניקולאי.

גדלתי עם עוד 2 אחיות ו-7 אחים. אמי מתה כשהייתי בת שבע, האחים הגדולים שלי ואבי הלכו לעבוד מוקדם במקומות אחרים. אחותי הקטנה אומצה על ידי דודי, אח של אמא. אני נשארתי לבד עם שני האחים שלי קצת יותר גדולים ממני.

ניסינו להסתדר לבד ודאגנו לבית עד שאבא חזר מהעבודה בסוף השבוע. היה לנו קשה ומפחיד אבל השכנים עזרו לנו להסתדר במשך שבוע. כשהייתי בת 10 אבי התחתן שנית עם אישה ששמה פלוריקה. אני לא ממש הסתדרתי איתה ואחותי הגדולה אלנה לקחה אותי לבוקרשט וגידלה אותי עד הגיל שבו התחתנתי עם אנטול ווייס (בן של ברטה ופיליפ ווייס). התחתנו בתאריך 30.3.1972.

משפחתי ואני: אנטול, אליאן, אביב אני ובידי התינוק איתן

בשנת 1975 ילדתי את בתי, בר ווייס, ובילינו הרבה מאוד ביחד, היינו מאושרים מאוד.

בשנת 1977 עלינו לארץ ישראל ולמדנו באולפן בבאר שבע. קרובי משפחתנו קיבלו אותנו יפה מאוד כאן בארץ. ובשנת 1978 קיבלנו עבודה והתחלנו לעבוד. אנטול עבד בקופת חולים כרופא ילדים ואני באוניברסיטת בן גוריון כספרנית. בתנו היקרה הייתה בגן ויצ"ו בבאר שבע. בר למדה באוניברסיטה בן גוריון וסיימה תואר שני באוניברסיטת תל אביב.. בר הכירה את משה סלהוב אשר למד איתה כאשר היו סטודנטים באוניברסיטה, הם התחילו לצאת ועד מהרה התארסו. בשנת 2003 בתנו בר התחתנה עם משה סלהוב. בשנת 2006 נולדה להם נכדתי אליאן. בשנת 2009 נולדה להם נכדתי אביב. בשנת 2013 נולד נכדי איתן.

אני מאוד אוהבת את הנכדים שלי ונהנית איתם, אני עוזרת לבתי לגדל אותם. אחרי חצי שנה בבית החולים בעלי אנטול נפטר מדלקת ריאות. זה היה מאוד עצוב בשביל כל המשפחה אבל החיים ממשיכים. הוא תמיד בלב שלנו מחבק, אוהב ודואג לנו ואנחנו לו.

הזוית האישית

סבתא זהבה: "למדתי איך להשתמש בכלים חדשים ואיך להשתמש במחשב לכל מיני צרכים בעולם המודרני ושאנו זקוקים לדעת".

הנכדה אליאן: "למדתי שלסבתא היו חיים לא קלים והיא בכל זאת עמדה בהם ואני מאוד שמחה שהיא נמצאת איתי היום".