מאגר סיפורי מורשת

 נולדתי בעיר קרקוב שבפולניה בשנת 1933 .

אבא שלי עבד בחברה שהקים אביו- יבואן של ממתקים. עד שפרצה המלחמה בשנת 1939 חיינו היו שקטים ורגועים. להוריי  בת נוספת  בשם אלין. אלין גדולה ממני ב- 3  שנים. עם פרוץ המלחמה נסענו למזרח פולניה בניסיון לברוח מהגרמנים שכידוע רצחו יהודים.  לא הצלחנו כי הם הגיעו גם לשם.

כדי לא להישלח למחנה ריכוז הסתתרנו בכפר קטן ואחר כך נדדנו לכל מקומות סתר עד גמר המלחמה. עם סיום המלחמה חזרנו לקרקוב. אני ואחותי למדנו בבית ספר והוריי מצאו פרנסה אך ראינו במהרה שלחיינו בפולניה אין עתיד והוריי החליטו לעזוב הכל ולנסוע לארץ ישראל,  שם חיה אחותה של אימי עם משפחתה. באותה תקופה הארץ היתה תחת שלטון בריטי ורק יהודים מעטים הורשו לעלות לארץ. נסענו מפולניה  לפריז שם גרנו במלון וחיכינו חצי שנה עד שקיבלנו  אישורים לעלות לארץ .

כיון שבאותה תקופה טיסה במטוס הייתה מאוד יקרה, הפלגנו  לארץ באנייה. הנסיעה נמשכה כמעט שבוע. כשהגענו לארץ התגוררנו בהתחלה בבית של הדודה, אחות של אמי. רק לאחר מספר חודשים עברנו לדירה קטנה. אני הלכתי לבית ספר עממי תל נורדאו. שם למדתי בכיתות ז' וח'. אחר כך עברתי לתיכון מקצועי ובשנתיים האחרונות למדתי בתיכון עירוני א'.

בזמן הלימודים הייתי גם חבר בתנועת נוער הלומד מחנות העולים . אחותי היתה באותה תקופה בפריז שם למדה להיות מורה לצרפתית מקצוע בו היא עבדה אחרי שחזרה לארץ.

לאחר סיום בית ספר תיכון וקבלת תעודת בגרות התגייסתי לצבא שם שירתתי בחיל שיריון. הייתי מפקד טנק.

לאחר גמר שירותי צבאי התקבלתי לטכניון בחיפה שם למדתי הנדסת אלקטרוניקה. עם סיום הלימודים עבדתי כמהנדס.

מספר שנים אחרי זה פגשתי בחורה איתה התחתנתי. עם השנים נולדו לנו שלושה ילדים: שולי, גלי, והבן הצעיר אילן. אני עבדתי במקצועי ואשתי גידלה את הילדים שגדלו לתפארת.כולם שירתו בצבא ולמדו מקצוע. הבנות התחתנו וגם הן מגדלות ילדים . עכשיו המשפחה מונה ארבעה נכדים: עלמה הבכורה , אחיה רועי שהם בני שולי, נגה ונטע, שהן בנות גלי. אני מתגורר עם אשתי בפתח תקווה ולפני שנתיים יצאתי לפנסיה ונהנה מהרבה זמן פנוי.