מאגר סיפורי מורשת

השנה היא 1963,  אני כשנה לאחר השחרור מהצבא ומחפש את דרכי בחיים.

 

אני חי בתל אביב, עיר הולדתי בבית הורי שברחוב אחד העם ועובד במשרד הביטחון. במשך השנה קראתי בעיתון הארץ שהתקבל בביתנו יום יום, מאמרים על מחשבים. הנושא עורר את סקרנותי והתחלתי לחפש מידע נוסף על הנושא. פגשתי חבר שידע לספר על המקצוע שנקרא "תכניתן" והמליץ לי לפנות לחברת ibm ולברר מהן האפשרויות להשתלב במקצוע, וכך עשיתי.

 

חברת ibm שכנה באותם ימים ברחוב לינקולן בתל אביב, מרחק קצר מביתי. רכבתי על אופני לבית החברה ופניתי למנהל כוח האדם כדי לברר את האפשרויות. בשיחה אתו התברר לי, שהחברה מקיימת קורסים לתכנות ומבטיחה למשתתפים בקורס לסייע להם במציאת עבודה בחברה עצמה או אצל אחד מלקוחותיה. עוד למדתי שאין ביקוש גבוה להשתתפות בקורס, שהקורס ניתן בחינם ונמשך כחצי שנה. נרשמתי לקורס.  

 

הקורס היה מעמיק מאוד. למדתי את שפת התכנות  autocoder והכרתי בצורה יסודית את המחשב עצמו ואת כל הציוד ההיקפי שהתחבר אליו ובתוך זה דיסק, סרט מגנטי, מדפסת וציוד לעיבוד כרטיסים מנוקבים. תקופה קצרה לאחר סיום הקורס, הוזמנתי למרכז המיכון של בנק לאומי והוצע לי להצטרף לצוות התכניתנים של הבנק. הסכמתי להצעה ותוך מספר ימים מצאתי את עצמי יושב באולם גדול שבו שלושה טורים של שולחנות עבודה וצוות שכלל עשרה תכניתנים ושלושה מנתחי מערכות שתפקדו גם כראשי צוותים.  

 

לפני שאמשיך בסיפור קורותיי בבנק לאומי, אני חושב שכדאי שנספר קצת על התקופה (1964) ועל עולם המחשבים באותם ימים. מדינת ישראל של אותה תקופה עדיין נאבקת עם קליטת העלייה הגדולה שהגיעה בשנות ה-50 לאחר קום המדינה. תל אביב באותם ימים מגיעה בקושי עד הירקון, מי שרוצה טלפון ביתי צריך להמתין בין חמש לשבע שנים וכלי התחבורה השימושי ביותר שלי הוא אופניים. המחשבים של אותם ימים נחשבים לדור השני של המחשבים האלקטרוניים.

 

בדור הראשון שנוצר בשנות הארבעים של המאה העשרים, הופעלו המחשבים באמצעות שפופרות רדיו. המחשבים היו איטיים מאוד עם יכולות מוגבלות. אף על פי כן, הגיעו המחשבים במלחמת העולם השנייה להישגים ניכרים בעיבודים מתמטיים מורכבים בעיקר בתחום ההצפנה ופיענוח הצופנים.  המחשב שעמד לרשותנו בבנק לאומי היה מדגם 0ibm 146. גודל הזיכרון של המחשב היה  16k תווים (בטלפון חכם יש כיום 16gb). 

 

לפני שאנחנו נכנסים לעומק הסיפור האישי, ראוי שנפנה את מבטינו לסביבה שבה הדברים מתרחשים. אנחנו בתחילת שנות ה-60. מדינת ישראל הצעירה נאבקת עם קשיי הקליטה של כמיליון עולים שהגיעו לאחר הקמת המדינה וחלקם הגדול מתגוררים עדיין בפחונים ובצריפים של המעברות. המצב הביטחוני שקט יחסית אך המצב הכלכלי קשה מאוד ויש אבטלה גבוהה.

 

אנחנו, משפחת שפירא, התגוררנו בדירה שכורה ברחוב אחד העם 92 בתל אביב. בשכונה שלנו היו שני בתי מרקחת שבהם היו הטלפונים היחידים בכל הסביבה. כל מי שרצה לטלפן, נאלץ לגשת לבית המרקחת ולשלם עבור השירות. באותה תקופה, משך ההמתנה להתקנת טלפון ביתי היה כשבע שנים. המקרר החשמלי היה מוצר נדיר. במרבית הבתים פעלו מקררי קרח. את הקרח קנינו בגושים בחנות מיוחדת והבאנו אותו הביתה במנשא מיוחד. במטבח לא היה גז. הבישול נעשה במרבית המקרים, על פתיליות ולעיתים על כירה חשמלית. אמצעי התחבורה הנפוץ ביותר היו האופניים, ולמרחקים גדולים יותר האוטובוס.

 

בתקופה שקדמה לעידן המחשב בוצע בישראל עיבוד נתונים בשיטת הכרטיס המנוקב. בבנק לאומי היה אולם גדול ובו שולחנות שעליהם ארגזים מלאים בכרטיסים מנוקבים. כאשר צוות הכרטסת קיבל טופס של עסקה בנקאית היה עליו למצוא בכרטסת את הכרטיסים של מבצע העסקה ולהעבירם למכונות מיוחדות שידעו לקרוא, למיין ולהדפיס את התוכן של הכרטיסים. את מספר המחשבים במדינת ישראל של אותם ימים אפשר, כמעט למנות באצבעות של שתי ידיים. מחשבים הותקנו בשירות המדינה, בצה"ל, באוניברסיטה ובערך באותה תקופה בשני בנקים. כל אחד ממחשבים אלה הותקן באולם גדול מאוד וממוזג כאשר סביב המחשב הותקן הציוד ההיקפי שכלל מדפסת, יחידת קריאה וניקוב של כרטיסים, כוננים של סרטים מגנטיים ודיסקים. 

 

כשהתקבלתי לעבודה צורפתי לצוות שהכין תכניות בנושא ניירות ערך. התוכנית שהוטל עליי לכתוב נקראה תכנית בורסה ותפקידה לקלוט את כל העסקות שבוצעו באותו יום בבורסה עבור לקוחות הבנק. כדי ללמוד את הנושא עברתי, בזה אחר זה, אצל כל המנהלים והפקידים שתפעלו את הנושא, תחקרתי אותם על אופן פעולתם ותיעדתי את כל התחקיר. השלב הבא בכתיבת תכנית מחשב הוא שלב ניתוח זרימת הנתונים. כדי לתעד בצורה מדויקת את זרימת הנתונים משתמשים בסרגל זרימה שמאפשר לתאר כל פעולה בתהליך וכל החלטה.  דוגמאות: לאחר השלמת התרשים ניגשתי לכתיבת התכנית.

 

כפי שהזכרתי כבר, שפת התכנות שבה כתבתי נקראה autocoder. שפה זו מאפשרת לתכניתן לתת למחשב פקודות שמטרתן לבצע את מטרות התכנית. לדוגמה, הפקודה add a,b,c משמעותה הוראה למחשב לחבר את התוכן של שדה a לתוכן של שדה b ואת התוצאה לאחסן בשדה c. כתיבת התוכנית נמשכה כחצי שנה. ואז, כשהרצתי עיבוד תרגום של התכנית, התברר שהתוכנית גדולה מדי ואין אפשרות להריצה במחשב. על מנת לפתור את הבעיה, נאלצתי לחלק את התכנית לשלושה חלקים. החלק הראשון עסק בהכנת כל סביבת העיבוד של התכנית והוא פעל פעם אחת בלבד עם הפעלת התכנית. החלק השני הוא גוף התכנית שביצע את כל פעולותיה. החלק השלישי הוא חלק הסיכום שנקרא לביצוע רק לאחר שגוף התכנית סיים את העיבוד, כדי להפיק את תיעוד הסיכום של התכנית. כל חלק כזה נקרא "רובד". כל הרבדים אוחסנו בדיסק ונקראו ממנו לפי הצורך. הניתוח הזה של התכנית נמשך כשלושה חודשים שבסופם התכנית עבדה. תכנית עובדת עדיין איננה תכנית נכונה.

 

בדרך כלל, בתהליך הכתיבה והתרגום של התכנית נעשות שגיאות (באגים) שאותן יש לאתר ולתקן. לתהליך זה קוראים ניפוי שגיאות. תהליך זה דרש עבודה מאוד מאומצת שנמשכה שעות ארוכות כל יום במשך מספר שבועות. כאשר נסתיימה הכנת התכנית והסתיימו גם ההכנות של התכניות שאמורות היו להכין לתכנית את הנתונים לעיבוד הגענו ליום ההפקה הראשון. הנתונים מהעסקות בבורסה הגיעו בשעות אחר הצהריים והחל תהליך העיבוד. התכנית שלי הופעלה בשעה 2 בלילה בערך ופעלה בהצלחה. כל הצוות והנהלת מרכז המתינו במשך כל הלילה עד סיום ההפקה, והשמחה הייתה גדולה מאוד. 

 

באותו קיץ הגיעה בחורה צעירה לעבוד בצוות הכרטסת של מרכז המיכון ושם פגשתי לראשונה את סבתא רבקה.

 

תכנית הקשר הרב דורי, תשע"ה, כפר יונה