מאגר סיפורי מורשת

אספר את סיפור ילדותי.

למדתי בקיבוץ לוחמי הגטאות (שם אני גר) עד כיתה ד'. בכיתות ה'- ו' עברתי ללמוד בקיבוץ שומרת הסמוך, כי לא היו בקיבוץ שלנו עוד ילדים בגילי שאני יכול ללמוד איתם.

בשנת 1974 לא היו הרבה כלי רכב שבעזרתם אפשר לנסוע ממקום למקום. הייתי הולך על האקוודוקט כדי להגיע מהר לבית הספר בשמרת.

אקוודוקט הוא השם הלועזי לאמת מים. ליד הקיבוץ שלי קיימת "אמת עכו". זו היא אמת מים שהובילה מים מאזור כברי אל העיר עכו. אמה זו ששרידיה נראים עד היום בתחומי העיר עכו ומצפון לה, נבנתה על ידי סולימאן פאשה, והייתה האמה השלישית ששירתה את העיר.

אמה זו נבנתה בשנים 1814-1815 על ידי סולימאן פאשה שהיה מושל עכו באותה עת. האמה הובילה את המים מאזור מעיינות כברי לכיוון דרום-מערב, וליד מזרעה פנתה דרומה לעבר עכו. מסיבה זו נראית האמה היטב מכביש 4 שבין עכו ומזרעה.

האמה נבנתה בצורת תעלה פתוחה עשויה פיסות חרס או אבן, והאיטום נעשה בעזרת חרסית. גובה התעלה הוא 35 ס"מ ורוחבה זהה. היא הונחה בגובה הקרקע וכוסתה בלוחות אבן. במספר מקומות, ובכללם גם שלושה אתרים בהם חוצה האמה נחלים, היא נישאת על גבי קשתות ובנקודות אלה נותרה תעלת המים פתוחה. הנחלים הם נחל געתון מדרום לבן עמי, נחל בית העמק במזרעה ונחל יסף ליד בית לוחמי הגטאות.

אמת המים כפי שנראית מקיבוץ לוחמי הגטאות

כיתה ז' עברתי ללמוד במוסד "אשרת" שהיום הוא ביה"ס "אופק". מוסד חינוכי שבו הייתי חופשי,  לא היו הרבה מבוגרים והיינו ישנים לבד. בפורים היינו בונים רכבת גדולה שנוסעת כקילומטר והיו הרבה תאונות. כאשר הייתי בכיתה יב' יצאנו שבעה חברים (מהכיתה בה למדתי עד ג') לאילת לשחייה לאי האלמוגים. החלטנו שאנחנו שוחים לאי אלמוגים ( כקילומטר) וחוזרים בסירה.

התחלנו לשחות ובדרך ראינו זנב, לא ידענו של מי הזנב ופחדנו.  התחלנו לשחות מהר מאוד והוא שחה לידנו, בסוף כאשר הוא הוציא את הגוף קצת מהמים ראינו ראינו שזה דולפין ונרגענו. אחד העובדים באי האלמוגים אמר: "הדולפין היה פה לפני בערך שנה וחצי מאז הוא לא נראה ועכשיו הוא חזר". היינו מאוד מאושרים וגאים על כך שנפלה בחלקנו חוויה חד פעמית שלא הרבה זכו לה באותם ימים.

הזוית האישית

סיפורו של אלי קיכל תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר "גוונים" בעין המפרץ בסיוע המורה רינה כהן