מאגר סיפורי מורשת

נולדתי ברודוס והחיים היו לא קלים, היינו משפחה של 9 נפשות וההורים שלי הגיעו מטורקיה ובאו לרודוס וכולנו, כל האחים, נולדנו שם. מלחמת העולם השנייה עמדה להתחיל והאמריקאים עזרו לנו ולקחו אותנו למרוקו ושם חיינו כפליטים 6 שנים. החיים שם היו קשים מאוד, הפרנסה הייתה מאוד קשה וזה לא היה קל להאכיל 9 נפשות.

אחר כך שאלו אותנו אם אנחנו רוצים לעלות לישראל והסכמנו, אז ב-1945 עלינו לארץ בעזרת אוניות. בהתחלה הגענו לעתלית, שם נשארנו חודש ימים ואחר כך העבירו אותנו לגבעתיים ונתנו לנו בית של חדר וחצי ל-9 אנשים. חיינו חיים קשים. הלכתי לבית הספר יומיים בערך וראיתי שאני לא מבינה עברית ולא ידעתי להסתדר שם, אז הלכתי לפרנס את המשפחה.  עבדתי בכל מיני בתי חרושת ברמת גן עד שהגעתי למפעל חבלים וטקסטיל ירושלמי. באותו הזמן הייתי בת 14 ועבדתי שם 8 שנים. אח"כ הלכתי לצבא והייתי בנח"ל בקיבוץ דן. לאחר שגמרתי צבא חזרתי שוב לבית החרושת עד שהתחתנתי  והבאתי שני ילדים.

עברתי את כל המלחמות, המלחמה הראשונה פרצה שהייתי בת 17. המלחמה הייתה מלחמת השחרור  ואחי הלך לצבא להילחם והיה בהתקפה והערבים עשו להם מארב והתחילו לירות. כך שכשהוא חזר למחנה כולם היו שמחים. כשחזר הוא הרים את הקסדה וראה שיש חור מצד לצד; הוא נגע בראש כי חשב שהוא פצוע אבל ראה שהוא לא נפצע בראש  והבין כמה מזל היה לו .