מאגר סיפורי מורשת

שמי רינה אני קרוייה על שם אחותי שנפטרה בצעירותה ממחלה. שם הנעורים שלי היה גביזון. נולדתי בארץ ישראל בשנת 1943. אני הבת הצעירה במשפחה, קיבלתי יחס אוהב ומיוחד מאחיי. יש לי שתי אחיות (שאחת מהן נפטרה) ואח.

המשחקים ששיחקתי בילדותי הם: קלאס, מרוץ שליחים וקפיצה בחבל. הייתי בתנועת נוער "השומר הצעיר" ומשם יש לי חוויות רבות כמו: התנדבות בקיבוץ בקטיף. עד היום יש לי חברות וחברים מאותה תקופה. בחופשים נסעתי לבלות עם הדודים שלי ביסוד המעלה (מקום הולדתה של אמי). השירים שאהבתי הם שירי ארץ ישראל אותם שרתי בבית ובתנועה.

שירתתי בצבא פקידת כח אדם במחנה "עמוס" בעפולה. בזמן מלחמת ששת הימים הייתי בהריון בחודש התשיעי עם בתי הבכורה דלית, חוויתי מתח ופחד, דלית נולדה 4 ימים לאחר סיום המלחמה.

אני, חיילת בקורס פקידות בצריפין 

עבדתי כעשרים שנה במפעל מתכת כמנהלת חשבונות. עם יציאתי לפנסיה נרשמתי לקאנטרי קלאב שם אני מתעמלת, רוקדת ריקודי עם ומשחקת בריד'ג, עם כל זאת אני מוצאת זמן להקדיש לנכדים המתוקים שלי. ילדיי גרים בקרבתינו, אנחנו נפגשים כמעט כל יום, בימי שישי ובחגים. כל פגישה עם נכדיי מתחילה בנשיקה ומסתיימת בנשיקה. אני משתדלת להכין להם את המאכלים שהם אוהבים לפי בקשה של כל נכד. יש לי 3 ילדים: דלית, אייל וקרן ושבעה נכדים: שני, אגם, ליעד, נעם, רומי,איתי וניר.

אנחנו חוגגים את כל ימי ההולדת של הנכדים, הילדים והחתנים בביתנו, יש לנו טקס חלוקת מתנות. בעל השמחה יושב במרכז השולחן ואז מתחיל טקס הברכות והנשיקות. אני תמיד אומרת לנכדי "ידע זה כח"!

הכרתי את בעלי משה במקום העבודה בחברת "אמישראגז" והתחתנו בשנת 1965. בגיל 22 החתונה נערכה באולמי חיפה, עם אורחים רבים שרקדו ושמחו, יש לנו תמונות רבות מהחתונה וכמובן תמונות מהשמחות שלנו כמו בריתות, בת מצווה, בר מצווה וימי הולדת.

הזוית האישית

סבתא רינה: הכרתי את איתי היטב, אך במפגשים למדתי שהוא ילד סבלני לסבתא שלו הוא הסביר לי בסבלנות רבה על כל מהלך ומהלך במפגשים. אהבתי את כל המפגשים ואת הקירבה לאיתי. את זמן האיכות שלנו ביחד. שמחתי להכיר את הסבים והסבתות שבקבוצה מכיוון שאני מכירה הרבה חברים של איתי ואת הוריהם.

איתי: למדתי מסיפוריה של סבתא על ההכרות שלה עם סבא במקום העבודה, את שם אחותה שנפטרה ושמחתי לשמוע שסבתי השתתפה בתנועת נוער "השומר הצעיר". אהבתי במפגשים שהיה לי זמן איכות עם סבתא. אני חושב שהקשר בינינו התחזק יותר למרות שהיה חזק ממילא. אני אזכור את כל הדברים שלמדתי על סבתא ועל סבא ואת זה שהיה כיף מאוד להיות ביחד.