מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עשירה מירושלים

חיילים במלחמת השחרור
ירושלים
מיון ביצים בתנובה

עשירה נולדה בישראל בשנת 1945 ומשתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד התלמידה שרה זכאי

עשירה מספרת:

"השם שלי הוא עשירה כי אמי אהבה שם זה, הכינוי שלי היה"אמום". אני בת זקונים, הייתי מפונקת, הייתה לי הרבה תשומת לב כולם אהבו אותי. היינו משפחה צנועה גידלו אותנו בבית חם, אב ואם אוהבים. היה לי אח שמעון, שהיה קבלן ואח שלמה שהיה עובד בחברת גז והאחיות שלי שרה ורבקה שהיו מטפלות בנשים זקנות והאח דניאל שגר בחוץ לארץ … סך הכל היינו 7 אחים.  כיום שניים מאחיי גרים בארה"ב.

גרנו ברחוב בצלאל בירושלים. כשהייתי תינוקת, אחי נהרג במלחמת השחרור קראו לו יאיר עזרא הוא היה בן 17 כשהאירוע קרה, הוא ברח מהבית כדי להתגייס ולהלחם. אבא שלי רדף אחריו עד לתחנה מרכזית והחזיר אותו, למחרת הוא קם מוקדם ואבא שלי עקב אחריו אך הוא שוב ברח והתגייס לשרת בצבא. הוא נהרג במלחמת השחרור.

יאיר עזרא זכרונו לברכה

"בן נעמי ויוסף, נולד ביום ט"ז בסיוון תר"ץ 12.6.1930 בקהיר, בירת מצרים, ועלה ארצה, לירושלים, ב1931-. בגלל מצוקה חומרית עזב את לימודיו בגיל צעיר ועבר לעבוד במכבסה. בשעות הפנאי השתתף בפעולות "הפועל", בייחוד באימוני איגרוף וכדורגל. היה חבר "המשמרת הצעירה" של מפלגת פועלי ארץ- ישראל וכחבר ה"הגנה" הצטרף ב-28.11.1947, יום אחד לפני החלטת האו"ם על חלוקת ארץ-ישראל, לשורות הלוחמים והיה בין המתנדבים הראשונים. לפתע נעלם מעבודתו ועבר לשורות המגינים".

תמונה 1

אני לא שרתתי בצבא אבל חוויתי כמה מלחמות כשהייתי ילדה, זה היה ממש מפחיד, ישבנו גם השכנים והורי בחדר אחד מרוב פחד.

כשהייתי קטנה, אהבתי לשחק עם חברות שלי בשכונה חבל וחמש אבנים והיה מאוד כייף לשחק איתן. כמו כן גם אהבתי לעזור לאמא שלי במטבח ומה שהיה לי זה רק משחקים. אהבתי לשיר שיריי בקשות, אחיי נהגו לשיר בשבת, כי אהבו לשיר, (היום אני נוהגת לשיר את השירים אצל בתי כשאני מוזמנת אליה בשבת.) למדתי בגן אוסישקין ואין לי זיכרונות מגן הילדים. בבית ספר יסודי המשכתי ללמוד אך גם משם אני לא זוכרת הרבה לבית ספר תיכון לא הלכתי הפסקתי ללמוד.

העבודה הראשונה שלי הייתה אצל זקנה בודדה וזה היה בארץ, הלכתי לזקנה כדי לעזור לה כי אמא שלי ביקשה ממני. זו לא הייתה עבודה קבועה, עבדתי אצלה כשבועיים וזה ליווה אותי להרבה שנים.  עבדתי בהמשך בחברת "תנובה" לא אותגרתי משום דבר ומילאתי את תפקידי ב"תנובה" 20 שנה, במחסן הביצים במיון ביצים. הכרתי את בעלי ברחוב בצלאל בירושלים, באמצעות אחותו שהייתה חברה שלי. אני לא זוכרת באיזו שנה התחתנתי אך הייתי בת 18. החתונה הייתה באולם משכן המלכה, לא הייתה לי מסיבת לפני החתונה ויש לי המון תמונות של החתונה.

את החגים היינו חוגגים ביחד כל המשפחה. אהבתי את החגים: ראש השנה, פסח, סוכות ופורים בגלל המנהגים המיוחדים שהיו לנו כשהיינו מתאספים כל האחים ביחד.

הייתי בת 19 כשנולד בני הבכור ובעלי בן 21. עיסוקי  המרכזי היה עבודתי בחברת "תנובה" ולא הייתה לי השכלה. בצעירותי העיסוק שתכננתי לעצמי היה לעבוד במפעל ולא רציתי ללמוד כלום. היום אני חושבת שזה כן טוב ללמוד בחיים.

כיום יש לי בת אחת ו – 2 בנים, 27 נכדים ו – 5 נינים. הם באים אליי כמעט כל יום לבקר אותי ואני מכבדת אותם בממתקים ואוכל. הדבר האהוב עליי ביותר הוא לבקר את הנכדים שלי ולהיות אתם.

האירוע הכי משמח שהיה לי זה שהתחתנתי והבאתי 3 ילדים: רוני, רמי ונעמי. עצוב היה לי מאוד כשהוריי נפטרו.

הזוית האישית

עשירה משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד התלמידה שרה זכאי, שתיעדה את סיפורה.

 

מילון

תנובה
תנובה היא חברה ישראלית ליצור ושיווק מזון. החברה מחזיקה בנתח שוק משמעותי בתחום ייצור חלב לשתייה, מוצרי חלב ושיווקם. ב-1988 הוכרזה כמונופול בתחומים אלה. תנובה בולטת גם בתחום מוצרי הבשר, הביצים והמזון הקפוא. בשבעים שנותיה הראשונות הייתה תנובה אגודה שיתופית חקלאית בבעלות איגוד קיבוצים ומושבים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הדבר האהוב עליי הוא לבקר את הנכדים שלי ולהיות אתם.“

הקשר הרב דורי