מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בירושלים בשנת 1941. במהלך שנותי עברתי לתל אביב. למדתי בבית הספר "בית החינוך בצפון לילדי עובדים". בית ספר זה היה מיוחד במינו באותה תקופה. יום הלימודים בו נמשך עד שעה 15.00 אחרי הצהריים. אכלנו מדי יום בבית הספר ארוחת צהריים ליד שולחנות . לפני הארוחה, מנהל בית הספר היה מקריא לנו הודעות וידיעות חשובות מאירועי בית הספר והעולם.

לימים, כשהגיעה עליה גדולה מארצות אפריקה והמזרח, שיכנו אותם במעברות משום שהמדינה הייתה צעירה וחסרת אמצעים ולא היו מספיק בתים לדיור. בעיה נוספת הייתה שהעולים החדשים לא שלטו בשפה ורבים מהם היו אנאלפביתים.

בית הספר שלנו הצטרף למשימה לעזור לעולים בלימוד השפה והכתיבה. אני הייתי כבת 12-13 עם עוד ילדים שהתנדבנו לנסוע למעברות בשעות אחר הצהריים, אחרי הלימודים. אני זוכרת את התדהמה שראיתי אנשים מבוגרים שאינם יודעים להחזיק עפרון ואיזה קושי היה להם לנסות לכתוב. במשך שנה תמימה נסענו פעמיים בשבוע למעברות ושם ישבנו באהלים ובצריפים עם האנשים המבוגרים, כשהילדים הקטנים מתרוצצים סביבם.

בחלוף השנים, התגייסתי לצבא ובחרתי להיות מד"נית (מדריכת גדנע-נוער עברי). במסגרת ההדרכה פעלנו בישובים רחוקים בהם האוכלוסיה היתה חלשה ולא הכירה את תנועות הנוער. הדרכתי בראש העין, פתח תקוה, כפר סבא ועוד. בקיץ היינו מדריכים נוער שהגיע לתקופה של חודש ימים מרוכזים ושם למדנו על ארץ ישראל, רובה, תרגילים בניווט ועוד.

לאחר שהשתחררתי מהצבא, הוצאתי תעודת הוראה ועבדתי במסגרת החינוך המיוחד. יצאתי ללמודים באוניברסיטה בביה"ס לעבודה סוציאלית. לרגל נסיעתי לחו"ל, נסעתי לארצות הברית ושם השלמתי לימודי פסיכולוגיה. במהלך השנים, האוניברסיטה העברית השתלבה בתוכנית שעבדה בארצות הברית בהצלחה. התוכנית נקראה תכנית אתג"ר (הדרכת אמהות לילדים בגיל הרך).

הרעיון המרכזי של הפרוייקט הוא חשיבותו של הקשר בין האם לילדיה, הן מבחינת הקשר עצמו והן מבחינת מעמדה של האם בעיני הילד. האם היא המורה הטובה ביותר לילד. כדי שתוכל ללמדו ניתנה לה הדרכה על ידי מדריכה מקומית שקיבלה הדרכה ממני. קבוצת האמהות היתה נפגשת מדי שבוע עם המדריכה המקומית ולאחר מכן היה מיפגש של כל האמהות בקבוצות השונות . במסגרת הקבוצות היתה שיחה, הרצאה בנושאים שונים ונערכו טיולים בארץ.

נהניתי מהעבודה החינוכית במסגרות השונות והרגשתי שתרמתי להעלאת החינוך בישראל.

הזוית האישית

דפנה ברגשטיין: מפגשי תכנית הקשר הרב דורי היו מהנים. למדתי המון על סבתי וגם על המחשב. אני מאחלת לסבתא שלי אושר, בריאות ואת כל הטוב שבעולם.

סבתא דבורה: שמחתי להשתתף בחוויה משותפת עם נכדתי דפנה. אני מאחלת לדפנה שהחלומות שלה יתגשמו, שמחה,אושר ובריאות.