מאגר סיפורי מורשת

סבא ראובן מספר לנכד רון:

"נולדתי בבגדד עיר בירתה של עיראק, בשנת 1941.

לפי הסיפורים ששמעתי באותה שנה היה פרעות נגד היהודים על ידי הערבים. בתים רבים נפגעו ומשפחות רבות בתיהם הוצתו ונשרפו. כמו כן נרצחו על ידי הערבים עשרות יהודים. לפרעות האלה ניתן שם היסטורי "פרהוד". הפרהוד היה בזמן מלחמת העולם השנייה והיה מאוד מושפע מהתנועה הנאצית הגרמנית.

הפרהוד

"הפרהוד, בתרגום מילולי: "ביזה", "שוד"‏, הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, עיר הבירה של עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון-ז' בסיוון תש"א, 1-2 ביוני 1941. במסגרת הפרעות נרצחו 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים ורכוש רב נבזז. בין 300 ל-400 פורעים לא-יהודים נהרגו כחלק מהניסיון לעצור את הפרעות. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000 בני אדם‏. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. משמעות המילה פרהוד היא הפחדה ברוטלית של נשלטים. האירועים שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק ולתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה."

הסיפור מלווה אותי והתרחש בשנה בה נולדתי. אני מספר זאת למרות שלמעשה לא חוויתי בעצמי, כי הייתי תינוק בן מספר חודשים.

על נהר פרת והחידקל

סיפור שנכרת בזיכרוני במיוחד מהתקופה שחייתי כילד בן 5-6 וליווה אותי שנים רבות, היה שכידוע בעיראק היו שני נהרות גדולים (הפרת והחידקל) ומדי שנה בקיץ הלוהט והחם היו המשפחות מבלות בגדה של נהר החידקל, שם היו מבלים בשחייה ועורכים פיקניקים ומפעילים מנגלים לצליית דגים טריים שנדוגו מהנהר.

באחת הפעמים, ביום קיץ, ביציאתנו לבילוי על גדות נהר החידקל, ערכנו ארוחה עם דגים טריים. הורי נתנו לי לאכול חתיכת דג. כשהכנסתי את  חתיכת הדג לפה הרגשתי שאני אוכל דג עם חול. כנראה בטעות, החול של גדת הנהר לכלך את הדג. אירוע זה השפיע כל כך, מאז למשך שנים רבות לא הסכמתי לאכול דגים ! עם השנים שהתבגרתי, לאט לאט נענתי להפצרות בני משפחתי והתחלתי לאכול דגים."

משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדי רון, בבית הספר רמת חן, רמת גן בהנחייתה של המורה רויטל יוסף

תשע"ה