מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

על יהודים שעלו מהגולה לארץ אבות

יהושע חניכיו ורונית המורה
יהושע בגיל-15
קיצור תולדות נצר למגורש ספרד

 

יהושע הרמון נולד בעיר מרקש שבארץ מרוקו – מרקש אשר הייתה עיר מלוכה. סבא שלו מצד אבא היה רב – מנהיג רוחני של הקהילייה היהודית בעיר שהייתה הכי גדולה במרוקו. אביו של סבא היה ראש ישיבה הוא נפגש עם משה מונטפיורי אשר ביקר בעיר ב-1846. אבא ה

בשנות ה-40 העיר הייתה תחת שלטון וישי. לאט לאט כיה סוחר ואמא הייתה עקרת בית. יהושע למד בבית הספר "אליאנס". ומשם הוא עבר לבית ספר תיכון צרפתי.מות האוכל ירדה כי, כל מוצרי המזון הועברו לגרמנים.

היה מסוכן מאחר והצרפתים שיתפו פעולה עם הגרמנים.

אחיו סולק מבית ספר תיכון והחל לעבוד כפקיד ומאוחר יותר ככתב באחד העיתונים המקומיים. העיר הייתה תחת לחץ.

אבא של יהושע היה סוחר ועבד הרבה עם ערבים. מאחר ומשפחת יהושע גרה ברובע של ערבים אבא שלו קיבל הסמכתה לחלק לתושבים המקומיים מצרכים בסיסיים כגון קמח, שמן, סוכר ונפט.

באחד הימים אחיו העיר אותו ואמר ליהושע: "ניצלנו!! האמריקאים נחתו!!" משום כך יהושע ואחיו הוכרו כניצולי שואה! והעניינים נרגעו והחיים חזרו למסלולם.

ב-48 מדינת ישראל נוסדה ועמדו לשלוח את אחיו להיות כתב במדינה אחרת. אבל אז הגיעה הסוכנות היהודית והציעה לאחיו לקדם את העלייה של היהודים במרקש והסביבה. וכך אחיו עסק בעליית הנוער ובעליית היהודים כאשר יהושע עזר לו בחופשת הקיץ. ב-56 מרוקו קיבלה עצמאות, ורוב היהודים נאלצו לעלות ארצה. בהגיעם רוב העולים ממרקו פוזרו בעיירות פיתוח ובמושבים חדשים אשר רק נוסדו למענם. באותה שנה כל משפחתו של יהושע עלתה ארצה והתחילה חיים חדשים.

לפני שעלה ממרוקו למד יהושע הנהלת חשבונות ועבד בבסיס חיל האוויר האמריקאי בתור מנהל חשבונות, כשהוא לבוש עם חליפה ועניבה וכאשר הגיע לארץ בקושי מצא עבודה בתור פועל פשוט (פועל דחק) בשדה חלץ משם הפיקו נפט. שם עבד עד שגויס לצה"ל בפברואר 1958. במהלך  שירותו הוא קיבל חייל מצטיין ונפגש עם הנשיא יצחק בן צבי.

לאחר שחרורו הוא חזר לעבוד בשדות חלץ במחסן ציוד. שם הוא פיתח שיטות דיווח עליהם הוא קיבל קידום. אבל העבודה הייתה משעממת ולא מאתגרת והוא התקבל לעבודה בקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) בתור מתרגם, בעבודה עם היועצים הצרפתים. במהלך עבודתו בקמ"ג הוצע לו לצאת ללמוד. הוא אומנם נרשם ללימודים אולם עבר למחלקה אחרת. לצורך ארגון וקידום עבודות מן היסוד.  ואומנם העבודות קרמו עור וגידים ובשלב מסוים אכן יצא ללימודי כימיה. בתום הלימודים חזר לקמ"ג לעבודה במעבדות.

תמונה 1

ביום הכיפורים ה-6 לאוקטובר 1973, הוא גויס למלחמת יום הכיפורים וכבר ביום ראשון, בלי שום הודעה מראש, שלחו אותו לתעלת סואץ, אליה הגיע גדוד התותחנים שלו. שם נלחמו בחירוף נפש עד שהוסגה הפסקת אש. הוא שוחרר ממילואים רק בחודש מאי 1974. לאחר מלחמת יום כיפור החליט לשנות כוון וחיפש עבודה במקום אחר, בו יוכל לתרום להצלת נפשות..

 

יהושע במלחמת יום הכיפורים בתעלת סואץ

 

מבין הצעות והזדמנויות שונות, יהושע בחר לעבוד במפעל כימי בנושא בטיחות וגהות. במהלך השנים הוא קידם ותרם לשיפור תנאי העבודה ולמניעת תאונות ומחלות. בנוסף, הוא גם טיפל בבעיות של איכות הסביבה וגם בזה הוא הצליח לשפר את המצב. במהלך השנים הוא למד והתקדם והשתתף בקונגרסים וועידות באירופה ובארה"ב ותרם את שלמד לשיפור תנאי עבודה וסביבה.

הוא יצא לגמלאות באמצע 1999 וממשיך לתרום מניסיונו ביעוץ למפעל האחרון בו עבד ועבודה לא חסרה.

בקשתו של יהושע היום, לנוכח מצב הרוח העגום בעם, היא שאנחנו, הדור הצעיר, נפעל לקידום קשר רב-עדתי במטרה לאחד את עם ישראל על כול גווניו, כפי שהוא מתאר בנספח המצורף.

קשר רב דורי להגשמת קשר רב עדתי-תרבותי.

זאת תמצית חייו של יהושע הרמון.

 

להלן מסמך שיהושע כתב לחניכי הקשר הרב-דורי ולקוראים בכלל

לחניכי "הקשר הרב דורי"

מעבר לתוכנית הנוכחית,  מצופה  מכם  ומהדורות הבאים, במסגרת הקשר הרב דורי וכמנהיגים לעתיד,  לפעול ולחתור גם להשגת אחדות בין  כל היהודים באשר הם,  למען יצירה וקיום "קשר רב עדתי-תרבותי "  בין הקהילות והזרמים השונים בעמנו, לחנך הבאים אחרינו להסתכל על האחר לא מתוך התנשאות (הנוטה לא מעט, לצערנו, לגזענות של ממש),  אלא מתוך ראיה מעמיקה להבנת הרקע של האחר (כולל הרקע התרבותי של ארץ מוצאו, צבעו ומראהו), לאמץ את הטוב שבתרבות ממנה הוא בא בהעשרת מורשת ישראל – כפי שזה אמנם נרקם בהדרגה בתוך החברה העכשווית בארצנו המחודשת-מתחדשת,  עליה כל היהודים התפללו וחלמו, ואליה ציפו-פיללו במשך אלפיים שנה.

אין לשכוח, מעולם לא, שלכול היהודים אותם שורשים  מארץ האבות, ממנה הוגלו ופוזרו לכל קצות תבל, וחוו אותה גזענות וסבלו אותם עינויים תחת משטרים  אפלים אשר שכחו  מאיפה באו להם תרבותם ודתם, ובדרך התעלמו מן העיקר: חרות, מוסר, סובלנות, חמלה, שויון, צדק, ומכל הדברים הנעלים אליהם מטיפה התורה  [(אשר אומצה במלואה ע"י הנוצרים ובחלקה (בצורה מסולפת) ע"י המוסלמים]  ובניגוד למצופה מהם, נהגו ועשו ככל שבורותם, טיפשותם, שנאתם, ברבריותם, אכזריותם  הניעו  אותם  להעליל עלילות שוא, לאסור, להחרים, לדכה, להשפיל, לנגח, לנצל, להשמיד, לגזול ולנשל  יהודים מרכושם, ולגרשם לעזאזל ולכל הרוחות,  שוב ושוב.

בהקשר למעללי הנוצרים  כלפי היהודים בספרד ובפורטוגל בהמלך האיקוויזיצה  כדוגמה,  מן הראוי לצטט  שורות  מרכזיות משירו – המצמרר ומעורר נשכחות – של מרדכי גלדמן (בקיצור  כדי  להבליט ולהדגיש  רק את משמעות העיקר):

"מלך ליסבון"

המות שלט (היה מלך) בליסבון

בגולגולת זהב עטופה בברדס נזירים

חמק מחובת האהבה הישועית

ומצא בחללה של פורטוגל

נרצחים אידאליים –  את היהודים =  את הוריהם של הנוצרי  (ישו!)

אשר חינכו אותו על חובת האהבה   (האהבה אליה הטיף ישו)

בכל יהודי שרוף – צלבו את ישו שוב ושוב

אין לשכוח אם כן, שעד לא מכבר, יהודים בכל הפזורות רוכזו והוגבלו ברובעים מיוחדים, בתנאים עלובים ביותר,  אם זה במלח במרוקו, בגטו בונציה אשר באיטליה או ב"Judengasse" (סמטת היהודים) בפרנקפורט גרמניה הזכורה לשמצה (שם, בין היתר, נולד לפני 273 שנים, גדל ומשם יצא לתהילת עולם ראש שושלת רוטשילד – מאיר אמשל רוטשילד האגדי).

לזכור שבימים אלה ממש של אחרי חג החרות, אנו מציינים ברצף את יום השואה והגבורה,  יום הזיכרון לחללי צה"ל  ומיד למחרת  אנו חוגגים את יום העצמאות; אירועים משותפים במלוא משמעותם  לכל בני עם ישראל.

על כן, מחובת הדור שלכם ולבאים אחריכם לחתור לפתיחות, לאחדות, לשויון, לשילוב ובעיקר  לאהבת אחים,  ולגישור בין חילוקי דעות בצורה שיניבו חידוש וקידמה, למען יפרח ויתעצם כוחו הרוחני והגשמי של עם ישראל, והוכחת צדקתו וחיוניות קיומו בין יתר העמים,  כך שנשוב להיות "אור לגוים"  וש"מציון תצא תורה".

 

ישר כוחכם והצלחה בהמשך דרככם.                                    שלכם: יהושע הרמון

 

ז' באייר – תשע"ז  (3 מאי 2017)

הזוית האישית

תומר צוקרט אני נהינתי מההיכרות עם יהושע ונהנתי לשוחח איתוהיה כיף לשמוע את קורות חייונווה קמאי אני נהינתי להכיר את יהושע ובילינו בנעימיםאסף וינר לי אישית היה מאוד מעניין ומותח לשמוע את סיפוריו היפים של יהושע הייתי אומר שזו השנה הכי כיפית ומעניינת שלי והכל בזכותו

מילון

מרקש
עיר בירת מרוקו

ציטוטים

”ממש כיף לעבוד איתכם“

הקשר הרב דורי