מאגר סיפורי מורשת

סבא רבא שלי, חנן כהן, על שמו נקרא אבי, עלה לארץ בשנת 1931. הוא נולד בסופיה שבולגריה בתאריך 23.12.1913. הדרך שבה הוא עלה לארץ הייתה מיוחדת ושונה מכול יהודי בולגריה שעלו כמעט כולם בשנים 1948-9.

חנן היה חבר בתנועת השומר הצעיר ובתנועת החלוץ בבולגריה, ומילא תפקידים שונים בקן ובתנועה הארצית. עם סיום לימודיו בגימנסיה עבר במסגרת השומר הצעיר הכשרה לעליה לארץ ישראל ועלייתו תוכננה לשנת 1932. באותה שנה צמצמו הבריטים, ששלטו בימים ההם בארץ ישראל, את מספר אשרות הכניסה לארץ ישראל, ומועד עלייתו של חנן נדחה במספר שנים. חנן החליט שלמרות האיסור ברצונו לעלות לארץ ישראל וחיפש דרך לעליה בלתי לגאלית (לא חוקית). הוא אמר לאביו כי ברצונו לעלות לארץ ישראל. בזמן מלחמת העולם הראשונה, הציל אביו של חנן חייל בולגרי ששימש בשנים ההם כציר בולגריה באיסטנבול, ואליו שלח אותו אביו. הוא הבטיח לחנן שאם יצליח להגיע לאיסטנבול הוא יסדר לו אישור.

עלייה בעזרת הציר הבולגרי באיסטנבול

חנן התארגן במהרה והגיע לאיסטנבול, שם הכיר לו הציר הבולגרי (החבר של האב) את מזכיר הקונסוליה הבריטית ולאחר שהתיידדו, סידר מזכיר הקונסוליה הבריטית לחנן ויזה לעליה לארץ ישראל. בזכות ויזה זו קיבל חנן רישיון מעבר בסוריה ולבנון. כשהגיע סבא רבא שלי לטורקיה קיבל אותו הציר הבולגרי, ובגלל שהבריטים שלטו בארץ לימד אותו נימוסי שולחן, איך להיכנס לחדר, איך לשבת זקוף וכו… הציר הבולגרי סידר לו רכב לסוריה, מסוריה עבר ללבנון על חמור, ומלבנון לישראל ברגל. הוא הגיע לחדרה שם ייבש ביצות, סלל כבישים ועבד בקטיפת תפוזים. אחרי שנתיים, סבא רבא שלי הצטרף לקבוצה מבולגריה, חברי השומר הצעיר, וביחד עם קבוצה שעלתה מפולין הקימו את קיבוץ "מסילות" ליד בית שאן.

סבא וחבריו בקטיף

הזוית האישית

סבתא חיה והנכדה שחר: נהנינו לשוחח אחת עם השנייה, לעבוד ביחד ולחלוק את הסיפור המשפחתי.