עלייתו של אבי לישראל
משפחת המוצא ברוסיה הלבנה,שעלתה לישראל,והשנים הראשונות לקליטתם.
אחוה (פינס) רגב קיבוץ נעןמגישה:עלייתו של אבי, מרדכי פינס לישראל סבתא פייגה, ציפורה חאלוטע נולדה ב- 1874 בעיירה אמסטיבווה שבמדינת רוסיה הלבנה (bella rus) פירוש שם המשפחה: מטבע כסף ולכן כשרוב אחיה היגרו לקנדה, הם שינו את שם משפחתם לסילבר מיליונים היגרו בתחילת המאה ה-20 בעיקר בגלל מצב כלכלי קשה מאוד. אבל היו סיבות נוספות כמו: רדיפות של ממסד דתי, הרפתקנות, בריחה מעונש וכדומה. החשוב הוא שהשלטונות באמריקה נתנו למהגרים להיכנס כדי שיעזרו לפתח את השטחים שנכבשו ע"י האדם הלבן, עדיף אירופאי ומאמין נוצרי. סיכוי יותר גדול לקבל אשרת כניסה היה לצעירים בריאים שיכולים לעבוד בתנאים הקשים של אותה תקופה. חלקם הצליחו אפילו לשלוח עזרה כספית וחומרית למשפחות שנשארו באירופה.
אני בקשר עד היום רק עם צאצאיה של דינה, אחות סבתי. סבא שמואל-דוד פינס וסבתא פייגה התגוררו לאחר נישואיהם בעיירה וולקוביסק. נולדו להם שבעה ילדים. שניים מתו בינקותם. הבן משה נסע לאמריקה ואבדו עקבותיו. הבת שיינה ובעלה צבי ליניבסקי נספו בשואה יחד עם יוכבד ויהושע הצעירים. השניים הבוגרים: דוד וימימה עלו לפלסטינה והקימו משפחות בישראל. הבן הבכור יוסף פינס עלה לישראל ב- 1919. כמה שנים היה בחדרה. ב-1927 התיישב בהרצליה היה מראשוני העיר. בעזרת קרובים מחוץ-לארץ התבסס בעצמו ועזר לאימו, אחותו ובעלה להגיע לכאן ב-1925. תחילה נרכשה חלקת אדמה בשכונת שפק בתל אביב רח' מרמורק 28. עליה הוצב צריף קטן, וכך חיו עד שנבנה בית מרווח שכלל בחזיתו חנות מכולת בה עבדו מבוקר עד ערב סבתא פייגה ודודה שרה לפרנסת המשפחה. דב אוורבוך, בעלה של דודתי היה סוחר. יהודי אדוק אורטודוקס שנמנה על הפלג החסידי . כך גם נהגה סבתי דיברה רק יידיש ולכן לא יכולתי לתקשר איתה. אבא, למרות שידע שפות רבות, הקפיד שאחותי נעמי ואני נדבר רק עברית כהלכה. בבית זה חיו כל חייהם.
סבתא נפטרה ב- 1966 אבא, מרדכי פינס, שכונה בשם חיבה: מוטלה, נולד בעיירה וולקוביסק ב- 17.5.1905 אלו היו שנים קשות ליהודים. "הגויים" התנכלו להם: סבא קיבל מכות, חלה ומת כשאבי היה רק תינוק, בן שנה וחצי. אמו, האלמנה הצעירה, פרנסה בקושי חמישה ילדים מחנות המכולת, שהייתה צמודה לבית ועוד כמה תרנגולות ועז בחצר. המשפחה חיה בעוני רב, אבל השכלה מינימלית ניתנה במאמץ גדול לכל הילדים. אבי למד בגיל רך ב"חדר" יהודי. אחר כך, בבית ספר יהודי בו לימדו בעברית גם מקצועות נוספים לכתבי הקודש. עם חילופי השלטון באזור אבי זכה ללמוד גם בבית ספר רוסי, פולני וגרמני. מכאן, שליטתו הטובה ב: יידיש, פולנית, רוסית, גרמנית, עברית ויותר מאוחר למד אנגלית, צרפתית, איטלקית וערבית. כנער היה חשוף להשפעת העיתונים הרבים שהתפרסמו באותה תקופה. גם ה"חילוניות" הגיעה לפתח ביתם. אבא התעניין מאוד בדיונים הסוערים שנערכו בין אוהדי הציונות ומתנגדיהם.
נחשף לתורת הסוציאליזם וכל המערך הפוליטי שבסביבתו. במקום לסיים את בית הספר כנהוג,
החליט לרכוש מקצוע שישמש אותו כשיגיע לפלסטינה. אבל אימו התנגדה. כפשרה הוא החל לעבוד כשוליה אצל שען. והנה התקרבה סכנת הגיוס לצבא הפולני, ממנו ניסו להתחמק בכל הדרכים האפשריות. אבא זייף את גילו והצליח בגלל קומתו הנמוכה ומבנה גופו הצנום, להיראות צעיר יותר. כנראה שתעודות קודמות נשרפו בשריפות שהיו בעיירה מקודם. אחיו, יוסף, שכבר היה בפלסטינה הגיש עבורו "דרישה" בקשת אשרת כניסה לישראל.
הבריטים שלטו : אז והקשו מאוד על הכניסה. רק מי שהוכיח שלא יפול למעמסה על השלטונות ויוכל לפרנס עצמו, לגור ולשלם מיסים כנדרש, היה לו סיכוי להיכנס למיכסה שנקבעה על ידי השלטונות. אבי הגיע ארצה עם האנייה "רומניה" ב- 17.12.1924 התגורר בתל-אביב ועבד בבית החרושת למכונות של חיים שמרלינג ברחוב יפו-תל-אביב. תוך כדי עבודה למד בערבים את המקצוע גם בבית ספר הפוליטכני ברחוב אחד-העם סיים לימודיו ב- 1932 והחליט להמשיך ללמוד. יחד עם חברים הצליח להתקבל לאוניברסיטה עממית לפועלים בעיר שרלואה בבלגיה.
בעזרת הלוואה מקרובים אבא למד שנתיים וחי בצניעות רבה, אבל הכסף נגמר ונאלץ להפסיק את הלימודים לתואר של מהנדס. עם חזרתו ארצה, היה לו מקצוע של מסגר שאיפשר לו לעבוד שלוש שנים במחלקת אחזקה ביקב של ראשון לציון וביקב של רחובות. ב- 1937הצליח להתקבל כחבר לקיבוץ גבעת-ברנר בעזרת המלצה של קרוב משפחה מהקיבוץ. ערכי התנועה הקיבוצית התאימו להשקפת עולמו והוא נשאר נאמן להם כל חייו. עוד בהיותו בתל-אביב התנדב לארגון "ההגנה". לימד הפעלת נשק בסתר, עסק בהפיכת מכוניות ל"משוריינים". הוא פעל כאיש ההגנה האזרחית שנים רבות ככל שנדרש. אבא נפטר בגבעת-ברנר ב- 26.11.2000 תם ולא נשלם.
תובנה אחת מיני רבות: כדאי לזכור שקשה מאוד לצפות מהעולם שיתאים עצמו אלייך. לכן, כדאי להתאמץ ולהתאים עצמנו לעולם. בתנאי, שלא נאבד לגמרי את זהותנו ונשמור על הערכים הבסיסיים שחשובים לנו… תודות: ברצוני להודות לירדן יהודאי מכיתה ו' שבחרה לשמוע את סיפורי ועזרה לי בהכנת מצגת זו. תודות גם לכל הרבים שהכינו ויישמו את הפרויקט ולמשתתפי הקבוצה הראשונה שאני גאה להימנות עם חבריה. הייתה זו חוויה מעשירה ומהנה!
מילון
דרישהאסמכתא, אישור כניסה לישראל
ציטוטים
”כדאי לזכור שקשה מאוד לצפות מהעולם שיתאים עצמו אלייך. לכן, כדאי להתאמץ ולהתאים עצמנו לעולם“