מאגר סיפורי מורשת

שמי יואב טויסטר, השתתפתי בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי שרה. במפגשים ראיינתי אותה, שמעתי ותעדתי את סיפור עלייתה.

סבתא שרה מספרת:

נקראתי שרה על שם שרה אמנו מהתנ"ך, שם תנכי ידוע. את השם קיבלתי כשעליתי לארץ, לפני כן, באיראן נקראתי פארי חנום. חנום בפרסית אומר גברת, וכל אישה נקראה חנום. הכינוי שלי במשפחה הוא מאמאן שזה תואר כבוד לאמא או סבתא וכל משפחתי קוראת לי מאמאן. השם משפחה המקורי היה ירושלמיאן ושיניתי לירושלמי שנתיים לפני העלייה לארץ. שם המשפחה הקודם שלי היה קשאני.

משפחה מצומצמת

נולדתי בשנת 1940 בטהראן עיר בירתה של אירן. אני האחות השנייה הכי קטנה מתוך שש אחיי. אנחנו במשפחה ארבעה בנים ושתי בנות, שתיים נפטרו וכל השאר חוץ ממני חיים בארה"ב. גדלתי בטהרן בשכונה שבה חיו נוצרים, מוסלמים ויהודים, חיינו באחווה וביחסים טובים. הייתי נוהגת ללכת כל יום אחרי בית ספר לעזור בחנות השטיחים המפורסמת של אבא שלי שמעון.

כמתנת חתונה אני זוכרת שקיבלתי סמובר ומאוד התרגשתי, סמובר הינו מתקן מכסף להכנת תה, המתנה הזאת מאוד ריגשה אותי ואני שומרת אותה עד היום.

בילדותי אהבתי מאוד לתפור הייתי תופרת לילדי את כל הבגדים. המאכל שאני זוכרת מילדותי הייתה הגבינה המיוחדת שאמא הייתה מכינה בבית והלחם המיוחד שהיו אופים במאפיות באירן.

האירוע הכי משמעותי שעברתי בגיל ההתבגרות הוא החתונה ולידת הבת הראשונה שלי לילי כשהייתי בת 15.

תפקיד ומקום עבודה

באירן לא עבדתי כי היה נהוג שהגבר מפרנס את המשפחה והאישה מגדלת את הילדים. כשעליתי לארץ עבדתי במפעל לייצור פלסטיק מתוך רצון לפרנס את משפחתי. עליתי בלי מקצוע ולכן לא הייתה לי ברירה לעבוד בכדי לפרנס.

חגים ומסורת

חג שבועות הוא החג האהוב עלי ואנחנו נוהגים להכין בחג הזה מאכלי חלב כמו אורז מבושל בחלב מתוק עם קינמון, או גבינה עם מלפפון ויוגורט.

עלייה לארץ

כשעליתי לארץ הייתי בת 30. הוריי ואחיי נשארו באיראן מה שהקשה עלי זה הגעגועים אליהם. מיד עם העלייה הגענו למושב קדימה בשרון ושם אני גרה עד היום. עלינו לארץ מתוך ציונות ואהבה לארץ ישראל.

הקמת משפחה

את בעלי הכרתי מתוך שידוך, הוא בא לבקש את ידי מהוריי. התחתנתי עם בעלי, שלמה בשנת 1954 כשהייתי בת 14. החתונה הייתה בחצר ביתנו בטהראן. כל ילדיי ונכדיי חיים בארץ חוץ מהקטנה ביותר רונית שחייה בארה"ב.

הזוית האישית

יואב טויסטר: הכרתי את סבתא יותר טוב ולמדתי עליה הרבה והיא גיבורה בעיני.