מאגר סיפורי מורשת

גרנו במרוקו, אני הורי וארבעת אחיי, אך אחי הגדול עזב לארץ, כשהייתי בת שנה בעליית הנוער ולכן לא הכרתי אותו. הוריי היו ציונים, ועצם המחשבה לעלות לארץ הביאה להתרגשות רבה.

זה מה שזכור לי מעזיבת משפחתי את ביתנו בפאז.

בלילה העבירו אותנו למחנה עולים בעיר קזבלנקה, הייתי בת חמש, שם שהינו זמן רב. אי אפשר היה לצאת מהמחנה, אך היה מותר לחברים ולשכנים לבוא לבקר אותנו, מחוץ לגדר. לא היו לי נעליים במידתי, לכן קיבלתי נעליים חדשות במתנה. מאוד שמחתי לקבל נעליים חדשות ואפילו ישנתי איתן וחיבקתי אותן כבובה בלילה. לאחר כזמן מה של שהייה במחנה בקזבלנקה, העבירו אותנו בדרך, שאינה זכורה לי, למרסי שבדרום צרפת למחנה עולים.

משם אחרי שהייה של זמן מה, העלו אותנו על ספינה קטנה ורעועה בדרך לארץ ישראל. החוויה הזכורה לי מהשייט הזה שהייתה סערה בים. נכנסו מים לבטן הספינה, העולים היו מאוד מפוחדים ומבוהלים, ולעומת זאת אני כילדה קטנה שוטטתי בספינה ולא הבנתי את פשר הבהלה של האנשים המבוגרים, שמחתי לשחק במים שהגיעו לי עד הברכיים.

שהספינה התקרבה לחוף ארץ ישראל בנמל חיפה, הייתה שמחה וצהלה בקרב העולים. מה שזכור לי זה שהתגלה לעיניי נוף מרהיב של העיר חיפה עם האורות המאירים והמנצנצים. כשירדנו לחוף, מיינו והעלו אותנו למשאיות והסיעו אותנו לעיירה בית שאן.

להפתעת הוריי, נתנו לנו אוהל המכונה בשם "בדון" לגור בו, מה שזכור לי שאמי הייתה עצובה מאוד. זכור לי עוד שקיבלנו מיטות מברזל, מיזרוני קש ושמיכות שקראנו להן שמיכות קוץ, על כך שדקרו כמו קוצים. לי אישית היה סיוט להתכסות בשמיכות הללו ולא היה לנו במה לעטוף אותם מפני שכל הציוד שלנו עדין היה בדרכו ארצה. כל ה"בדונים" היו בצבע חאקי. אמי לא אהבה את צבעו של ה"בדון" ולכן הורי צבעו אותו בסיד לבן, מסביב הציבו גדר והקימו גינת ירק.

 בנערותי

עוד בזמן מגורינו במרוקו, אבי אהב מאוד לגדל יונים ולכן לקח שני זוגות יונים והעלה אותם יחד אתנו לארץ, אני ואחי היינו אחראים על כלוב היונים, המשכנו לגדל את היונים שהתרבו. באותה תקופה היה מצב כלכלי קשה בארץ. היה אפשר לקנות אוכל בתלושים שהורי קיבלו מהסוכנות. בתקופה זו הייתה הגבלה ברכישת מוצרי מזון. למשפחתי לא היה חסר אוכל מיפני שהורי גידלו גן ירק והיה בשר מהיונים. בנוסף, בחצר האוהל גידלנו עופות לבשר וביצים, כל השכנים לא הבינו איך קיבלנו כזה בית מפואר!

הזוית האישית

איה: התכנית עזרה לי כי שמחתי לשמוע סיפורים מילדותה של סבתי. אני מאחלת לסבתי היקרה שתמשיכי להפיץ את סיפוריך המעניינים.