מאגר סיפורי מורשת

מחשבים לא היו וכן גם טלפונים ניידים, אז הילדים היו חייבים לצאת לשחק בשכונות ובשדות.

משחקים ששיחקו בילדותם היו מרובים, כדורגל, מחניים, תופסת, מחבואים, חמש אבנים, שלוש מקלות, בייסבול רק שבמקום מחבט היה קרש, והיה כדור גומי קטן.

היה גם משחק טיפה יותר מסוכן שבו הטילו סכין לתוך מעגל המצויר על הקרקע והרעיון היה לחתוך את המעגל כך שתספח שטחים לעצמך ובסוף לכבוש את העיגול.

 

לאחר בית ספר יסודי סבתא וסבא למדו בתיכון. סבתא נסעה על אופניים לתיכון וסבא נסע באוטובוס ולאחר מכן הליכה של כ-20 דקות.

ב1956 התחולל מבצע סיני במלחמה נגד מצרים.

אמצעי ההגנה לאזרחים היו נמוכים. האזרחים התבקשו למלא שקי חול להגנה נגד הפצצות ולחפור תעלות בהם יוכלו לעבור ממקום למקום ללא פגע.

 

ב1967 סבא שרת בחיל אויר בבסיס חצור וטיפל בתחזוקת ציוד מטוסים ועזרה בהטענת פצצות במטוסי סופר מיסטר.

משפחה מתרחבת בישראל סבתא וסבא גרו דלת מול דלת מ 1953 ובערך ב 1960 גילו אחד את השני , התחברו ונישאו ב 19/6/1968.

ב1971 נולד דודי עמית אשר התחתן עם טלי ולהם כיום 4 ילדים עומר, 18, רעות-15, ניר-10, ערן-7.

ב-1974 נולד אבי, ליאור, אשר התחתן עם אימי, חן, ב -1999. ב4/3/2001 נולדה  בישראל אחותי הבכורה, סיני ז"ל.

דודתי , מיכל, אחות לעמית וליאור נולדה ב 1981,  ב 2009 נישאה לעומר ולהם כיום שני ילדים- אלה, 2010, ואור 2013.(ועוד אחת בבטן)

 

סבתא מרים מאוד רצתה להוציא רשון לקטנוע, ואפיל נהגה ללא רשיון מספר פעמים, סבא יוסי התנגד לכך ובסופו של דבר לא הוציאה רשין לקטנוע.

 

האירוע הקשה ביותר שעברה כל המשפחה היה רציחתם של התינוקת החמודה, סיני, וסבתא רותי , שכולם כל כך אהבו.

סיני נרצחה  יחד סבתא רותי פלד (אמה של אמי) בפיגוע מחבל ב 27/5/2002, באם המושבות בפתח תקווה.

לאחר  הפיגוע עזבו הורי את ישראל ואני נולדתי בארה"ב  ב 2003, לאחר מכן נולדה אחותי ניב ב 2005, ושיר שנולדה ב  2009, כולנו בארה"ב.

בעקבות האירוע ונסיעת הורי לארה"ב  נוצר נתק עם המשפחה בארץ אשר הדרך היחידה לשמור על הקשר היו שיחות טלפון רבות מאוד.

סבתא וסבא הגיעו אלינו לפחות פעמיים בשנה. 

 אז גם התחילה להתפתח תוכנת מסנג'ר אשר איפשרה דו שיח ווידאו בין סבא וסבתא להורי. 

כשהתבגרתי קצת ושתתפתי בשיחות האלה.

אבי היה אומר לי -:הנה סבא". ואני, ילד קטן, הייתי בטוח שלמסך המחשב בו ראיתי את סבא קוראים "סבא".

המשפחה המורחבת  מאוד אוהבת לבלות ביחד, אנו נפגשים לארוחות ערב בימי שישי כמעט כל שבועיים.  חוגגים ימי הולדת לכל אחד מאתנו מרבים לצאת לטיולים במיוחד בטבע , אם רגליים ואם ממונעים.

נוסעים לבילויי סוף שבוע,  אחד המאכלים היותר אהובים על רובינו הוא מרק העוף המדהים שסבתא מכינה לנו בתוספת קציצות ברוטב עגבניות, לזניות וערבי פיצות מכל הגוונים ומכל הטעמים, הום מייד…

כמו גם את הסטייקים שאבא מכין וההמבורגרים על האש שדוד עמית מכין ואת ארוחות התרבויות השונות שדודה מיכל עושה.

ראש השנה, ליל הסדר וחנוכה אנו חוגגים ביחד למעט אותם מקרים בהם בני הזוג, לפי סדר, חוגגים עם הצד המשפחתי שלהם.

לעתים די קרובות סבתא וסבא מגיעים לאירועים אשד נחגגים בבתי הספר  ובגנים של הנכדים (ואנחנו בינתיים תשעה) סבא יוסי לוקח אותי למקומות שונים כמו מוזיאון המדע בחיפה ומוזיאון המדע בבאר שבע, מוזיאון חיל האויר בחצירים, הפלנטריום במוזיאון ישראל, מצפה הכוכבים, ליל המטאוריטים כששכבנו על החול ופנינו לשמיים ועוד…

בטיול אחד, בדרך לכרמל, נסענו עם רכב אחד ונהג אחד, סבא, והשאר היו בני דודים.

הכוונה היתה לטפס ביחד על הכרמל ולנסוע הביתה מהרכב שמושאר למעלה.

רצינו להשאיר את הרכב למעלה אך גם לטפס את ההר מלמטה, כולנו כקבוצה אחת, כולל סבא שהיה הנהג. השאלה איך עושים זאת?

זו היתה חידה שסבא שאל אותנו בדרך, בסוף התשובה התבצעה באמת.

 

כשהיינו בארה"ב טיילנו ביחד באיזור המגורים, בקליפורניה, ואף יצאנו ביחד לשייט  באיים הקריביים באוניית פאר ובאחד האיים בגלל סערה בים היתה לנו בעיה לחזור לאונייה, ונאלצנו לחכות כמה שעות, כי האונייה לא יכלה לעגון.

באותו טיול יצאנו עם סירה למרחק כ3 קילומטר מהחוף ושחינו עם טריגונים שלמזלנו לא היו ארסיים, מהסיבה הזאת, גם יכלנו ללטף ולהאכיל אותם.

 

סבא שרת בקבע בחיל האוויר למשך 28 שנים, ובאותה עת למד באוניברסיטת באר שבע לימודי חשמל, אלקטרוניקה ואלקטרואופטיקה.

באותה תקופה , יצא להשתלמות בארה"ב על מטוסי פאנטום (1970-1969), מטוסי f15 (1977-1976), ופיתוח מערכת נשק עם המרינס האמריקאי בארה"ב (1987-1990). אבי ,ליאור, דודי עמית ודודתי מיכל שהו עם כל המשפחה בבירת ארה"ב , וושינגטון שכמובן ניצלו את התקופה הזו גם לשליטה בשפה האנגלית.

  

 

תשע"ו