מאגר סיפורי מורשת

בילדותי אהבתי לשחק במשחק שנקרא 7 אבנים ובקדרים באים. החוויה המיוחדת שחוויתי בילדותי הייתה כשאני' הוריי ואחיותיי עברנו מכורדני ב',שם גרנו בצריף במעברה, לקרית ים, לדירה בבניין!

שבת: משמעות השבת בשבילי היא: יום משפחתי המנוצל לטיול בטבע או ארוחה משפחתית, ולעיתים פשוט יום של בית ומנוחה. במשפחתי לקראת השבת מסיימים את הקניות כבר ביום חמישי משלימים כמה בישולים והעיקר – מסדרים פרחים בכמה סידורים רעננים. אצלנו בשבת נוהגים לאכול מאכלים ובישולים בשריים.

מה שאני הכי אוהבת בשבת זו ההרגשה של הרוגע ושל סופשבוע נעים. יש מנהג אחד שאני משמרת מבית הוריי והוא ההתכנסות של כל המשפחה יחד.

חג הפורים: בילדותי בחג פורים ערכנו "סעודת פורים" עם כל בני המשפחה, כולם היו מחופשים, אפילו אמא שלי. בנוסף היה לנו מנהג שכל ילד מקבל משלוח מנות. בילדותי תפרנו וציירנו תחפושות לבד, מעולם לא קניתי תחפושת מוכנה. ימים רבים לפני פורים היינו עסוקים בהכנת התחפושות. אמא שלי תפרה בדרך כלל לכולנו ואנחנו עזרנו לה. את התחפושות היינו בוחרים לבד או עם קצת התייעצות עם אמא שלי וחברות, ולפעמים גם היינו מעבירים תחפושות אחד לשני. התחפושת שאני זוכרת עד היום היא קלף מלכה – בכיתה ח' אני וחברתי התחפשנו לקלפים. ציירנו והכנו אותה לגמרי לבד. כיום אנחנו ממשיכים במסורת – סעודת פורים אצל אמא שלי (היום סבתא רבתא) וכל המשפחה המורחבת מגיעה למסיבה מחופשת ואמא שלי בכל שנה מחלקת לילדים משלוחי מנות, והיא בעצמה מתחפשת.

יום העצמאות: בילדותי חגגתי את יום העצמאות כך: היינו הולכים לרחבת המועצה ורוקדים עד אור הבוקר. אחר כך עושים קומזיץ. פעם בשלוש שנים התקיים מצעד צבאי בחיפה, והיינו נוסעים לעיר התחתית לצפות במצעד ובמטס של חייל האוויר.

המלחמה שאני הכי זוכרת היא מלחמת ששת הימים. הייתי בכיתה י"א ועבדנו בקיבוצים כי כל הבחורים היו מגוייסים. גם מלחמת הכיפורים זכורה לי היטב, שירתתי בקבע ואחר כך במילואים וקיבלתי את אות המלחמה.

תקופת הילדות שלי הייתה יפה במיוחד. היינו ילדים רבים בשכונה והייתה ממש אווירה כיפית. שיחקנו יחד (למרות הפרשי הגיל), נסענו לטיולי אופניים ואפילו הגענו מקרית ים לראש הנקרה!

אני מאחלת למדינת ישראל קצת שלווה! והרבה סובלנות לכל האזרחים – ערבים, דרוזים, יהודים, מכל שכבות העם. כבוד הדדי בין האנשים, שלום, ביטחון ושגשוג כלכלי.

סיכום הקשר הרב דורי בבית התפוצות, מספרת עדי רייסמן, נכדתה של אסי:

את כל התהליך סיכמו בבית התפוצות, עד אז היו לנו כמה מפגשים בבית הספר. בבית התפוצות למדתי דברים שלא ידעתי, למדתי מה שקרה בתקופה שסבתא שלי הייתה בגילי וגם על מה שקרה עוד לפני שנולדה. אהבתי במיוחד שעל כל הסבר של המדריך סבתא שלי מעלה עוד הסבר ומספרת לי מתוך הידע שלה. התהליך הזה קירב אותנו מאוד, למדתי עליה והיא למדה עליי וזו חוויה ששתינו לא נשכח.