מאגר סיפורי מורשת

סבא מיכאל נולד בשנת 1941 בכפר ימיני שבמרוקו. החיים בכפר ימיני שבמרוקו על פי סבא היו טובים ושמחים. הייתה אהבת חינם ושמחת חיים. סבא ומשפחתו גרו במבנה אחד עם ערבים והיו ביניהם יחסים טובים וכבוד הדדי.

בגיל 14, בתאריך 26.10.1956 סבא עלה עם הוריו ואחיו לארץ ישראל. נציגי הסוכנות היהודית באו לכפר במרוקו ורשמו את כל היהודים וכולם עלו כקבוצה אחת לישראל. רוב הכפר התיישב יחד עם משפחתו של סבא במושב לוזית. סבא אומר: "כשהגעתי לארץ ישראל הרגשתי שנולדתי מחדש, למרות כל הקשיים. החלום לעלות לישראל היה חלום של שנים ואי אפשר לתאר במילים את ההרגשה והשמחה על היום הזה שהצלחנו להגיע לארץ".

הקליטה בארץ

סבא ומשפחתו הגיעו באונייה לארץ ישראל ונקלטו מיד במושב "לוזית" שבו הם חיים עד היום (סבא וסבתא וכן אחיו של סבא).

כשמלחמת סיני החלה, בתאריך 29 באוקטובר 1956, סבא היה בן 14, עולה חדש. הם היו רק כמה ימים בארץ והיו צריכים להתמודד עם מלחמה עוד לפני שהתאקלמו בארץ. הציבו את סבא ושאר הגברים לשמירות מסביב לישוב עד תום המלחמה. סבא הרגיש טוב מאוד שהוא בארץ ישראל רק כמה ימים ושהוא מיד תורם מעצמו למדינה. למרות גילו הצעיר הוא לא פחד.

המושב היה במקום מבודד ומנותק. במושב לא היו חשמל, כבישים ומים זורמים, לא טלפונים ולא תחבורה. התקופה הראשונה בארץ הייתה קשה מבחינת הבדלי תרבויות ושפה שונה, כי סבא ובני משפחתו דיברו רק את השפה המרוקאית ולמדו את השפה העברית בארץ. המצב הכלכלי היה מאוד קשה ולאט לאט הם קנו כבשים ועזים והפכו בהמשך לעובדי אדמה, מגדלי עופות וכו'.

סבא עבד ב"קרן קיימת לישראל" בנטיעת עצים עד גיוסו לצבא, שם שירת ארבע שנים במשמר הגבול. כשסבא השתחרר מהצבא הוא החל לעבוד במועצה האזורית מטה יהודה, ושנים רבות אף היה סגן ראש המועצה עד פרישתו לפנסיה. סבא תרם מאוד לפיתוח המושבים והקיבוצים במועצה, שגדלו ופרחו.

הזוית האישית

איליי: הרגשתי סקרנות לדעת את החוויות של סבא לטוב ולרע, והתרגשתי לשמוע את הסיפור. סבא שלי התרגש מאוד לספר לי את הסיפור שלו.