מאגר סיפורי מורשת

תאריך ריאיון-20.01.2020

שם מרואיינת- ג'קלין ללוש – סבתא רבתא

העלייה לארץ

אני נולדתי בשנת 1940 וחייתי בטוניס יחד עם המשפחה שלי. במשך השנים אמא שלי נפטרה ממחלה ולכן נשארנו רק עם אבא שבמשך הזמן התחתן עם אישה נוספת. ההחלטה לעלות לארץ ישראל הייתה של אבא שלי ומקורה בציונות בלבד. באוגוסט 1950, ארזנו מספר מזוודות בגדים, כסף ותכשיטים. עלינו, אבא שלי והאחים שלי, לאונייה "נגבה". מסלול האונייה היה מטוניס לצרפת שם חנינו במחנה עד שהמשכנו לישראל. כל מסלול העלייה מטוניס דרך צרפת, ועד ישראל לקח לנו חודשיים.

עלינו לארץ מטעמי ציונות בלבד. לא סבלנו מרדיפות או משהו כזה, היו לנו חיים טובים בטוניס, אבל האהבה שלנו לארץ ישראל והערכים שגדלנו עליהם הביאו את אבא שלי להחלטה שעולים לישראל.

מצבנו בטוניס היה טוב מאוד, היה לנו מצב כלכלי טוב, אבא שלי היה מנהל בנק ולא היה חסר לנו שום דבר. גם מבחינה חברתית היו לנו קשרים חברתיים מעולים. לא היינו מבודדים בתוך קהילה יהודית בלבד, גרנו ברחוב מעורב של יהודים, איטלקים וצרפתים נוצרים. הייתי בת 10 והיו לי הרבה חברים.

הקליטה בארץ

הגענו עם האונייה לנמל חיפה, משם לקחו אותנו לשער העלייה ואז למושב באזור באר טוביה. לאחר מכן עברנו ליפו לגור אצל דוד שלי שכבר היה בארץ לפנינו, ככה שהאחים שלי יכלו גם להשיג שם עבודה.

הייתי בת 10 כשעליתי ארצה, הייתי תלמידה בבית ספר אורט בצריפין.

מיפו,עברנו לרמלה, שם היו בתים של ערבים שנטשו, והבתים היו עזובים, אז כל מי שתפס בית פשוט התגורר בו וככה גם אנחנו עשינו.

היו לנו קשיים חברתיים, היה קשה להתחבר לאנשים בארץ. אבא שלי גם לא מצא עבודה ולא הצליח להתאקלם, אז הוא החליט לחזור לצרפת ואני שהייתי קטינה עברתי לגור עם אחותי בבאר שבע. אחותי הייתה גדולה וקיבלה דירה בבאר שבע.

רצינו שהמדינה תדאג לנו, באנו מתוך ציונות וחשבנו שאבא שלי יעסוק במה שעסק בטוניס. גם הובטחה לו עבודה לפני שעלינו, אבל בעצם כשכבר היינו כאן הכל היה שונה ממה שהובטח. האחים שלי באו עם בגרות מבית ספר וחלק עם ניסיון תעסוקתי, משפחה משכילה ובכל זאת לא הצליחו למצוא פה עבודה.

כדי לעזור למשפחה במצב הכלכלי, בתור ילדה עבדתי בקטיף של תפוח אדמה זה היה שייך לארגון "חק"ל", כמו קק"ל של היום.

חלק מן המשפחה שלא עלתה לישראל, נשארה לגור בצרפת, היה איתם קשר של שנים אבל עכשיו כולם נפטרו ואין עם מי להיות בקשר.

תודה רבה על הזמן שהקדשת לי !

הזוית האישית

נועם: זאת פעם ראשונה שאני נחשף לסיפור העלייה של סבתא רבתא שלי. סבתא וסבא שלי נולדו בארץ ולכן לא היה סיפור עלייה שנחשפתי אליו. מאוד התרגשתי להכיר את העבר המאוד משמעותי בחייה של סבתא רבתא ולגלות אילו קשיים וחוויות היא נחשפה אליהם. זאת פעם ראשונה שישבתי עם סבתי לשיחה שבה הבנתי איך עלתה לארץ, זה היה רגע מעניין ומסקרן.