מאגר סיפורי מורשת

סבא אוריאל נולד בשנת 1943 במושבה ראשון לציון. הלידה הייתה בבית ולא בבית חולים. אז, בתקופה שלפני הקמת המדינה, רוב הילדים נולדו בבתים, ע"י מילדות. סבא רבה אלעזר יעקובי בן העדה הקווקאזית נולד בארץ, בגבעת שאול שבירושלים. גם סבתא רבה שמחה בת העדה האורפלית נולדה בארץ, בגבעת שאול שבירושלים. לימים, הם התחתנו, וגרו בראשון לציון. סבי ואחיו נולדו כולם בראשון לציון. במלחמת השחרור, בשנת 1948, סבא אוריאל היה בגן המושבה בראשון לציון. הוא זוכר את המעשה שהיה וקרה לגן שלהם. המצרים הפציצו את ראשון לציון בפצצות שזרקו ממטוסים. אחת הפצצות נפלה על גן המושבה שהיה ליד בית העם של המושבה. למזלם של ילדי הגן הפצצה נפלה על עץ פיקוס גדול שמתחתיו הייתה תעלה ובה שכבו הילדים. הפצצה התפוצצה על העץ מעל ראשם של הילדים, ואף אחד לא נפגע. במושבה נפוצה שמועה שפצצה נפלה על גן הילדים, וכל ההורים רצו לכיוון הגן. אימא של סבי רצה יחפה מבית הוריה לגן. הייתה שמחה גדולה שאף ילד לא נפגע.

סבא אורי בגן הילדים

סבא אורי זוכר גם את הבריטים ששלטו בארץ והם נקראו הכלניות האדומות בגלל שהם לבשו על ראשם כומתות אדומות. הם היו באים לבתים של המשפחה וחפשו נשק. למרות תקופת המלחמה ילדי הגנים היו חוגגים את החגים, בט"ו בשבט היו הולכים מחוץ למושבה לשתול עצים, ובפורים היו מתחפשים. סבא היה תמיד מתחפש לליצן או לקאובוי. לאחר הגן סבא הלך ללמוד בתלמוד תורה. בית הספר היה קרוב לבית ואבא שלו רצה שילך לבית ספר דתי.

הבית שבו משפחתו גרה היה בתוך חצרו של ראש המשפחה, שהוא סבא של סבי. הוריו ואחיו גרו בצריף שגודלו היה 40 מ"ר. הם היו 6 ילדים וזוג הורים. למרות המצב הכלכלי הקשה והצפיפות בבית, היתה להם ילדות יפה ושמחה. כל בני המשפחה ושאר הילדים בשכונה היו משחקים את אותם המשחקים שמשחקים כיום. גולות, "גוגואים", ארבע מקלות, קלס, שוטרים וגנבים, כדור רגל וארבע תחנות. גם משחקי בית היו כמו ריכוז דמקה וקלפים. סבא אורי מספר שבאחד המשחקים של שוטרים וגנבים הוא שחק את הגנב, וכשברח מהשוטרים הוא נתקל בחוט של גדר ונפצע ליד עינו. מיד לקחו אותו לבית חולים "סרפנט" ותפרו לו את החתך. וכל זה קרה ביום שישי.

מקרה נוסף שקרה לסבי, הוא ובני דודים נכנסו לבית שהיה בבניה. הבלוקים היו עדין טריים, סבי נתלה על אחד הבלוקים ונפל, והבלוק נפל על רגלו ופצע אותו בברך. כמובן שהוא נלקח מייד לבית חולים. כנראה שסבי היה מאד שובב ומלא מרץ. בכתה ה', תלמידי תלמוד תורה עברו ללמוד בבית ספר של הפועל המזרחי שנקרא "מזרחי" בגלל שתלמוד תורה הפך להיות חינוך עצמאי. בבית הספר המזרחי למדו יחד בנים ובנות, וזה היה מאד מוזר לתלמידים שבאו מתלמוד תורה. מקרה נוסף שלסבי קרה, באחד השעורים של המורה שמואל, שלימד תורה, סבי הפריע בשיעור והמורה הוציא אותו החוצה. מה עשה סבי מרוב עצבים על המורה? הוא לקח אבן וזרק אותה על דלת הכיתה. המורה ראה זאת בחומרה רבה, ושלח את סבי למנהל יהודה. המנהל שלח את סבי הביתה לשלשה ימים, וביקש מההורים לבוא לפגישה עם המורה לבירור העניין. ביום השלישי לאחר העונש, סבי חזר לבית הספר. במסדר הבוקר שנערך בבית הספר לפני הכניסה לכיתות, ביקש המנהל מסבי שיעמוד לפני כולם ויבקש סליחה. בתחילה הסליחה נאמרה בלחש. המנהל ביקש לומר סליחה פעם שניHה בקול רם כדי שכל התלמידים ישמעו ויראו.

בגיל 12 אבי סבי הלך לתנועת בני עקיבא. חוץ מפעילות בסניף היו גם הרבה משחקי כדור רגל בין ילדי השכונות ובתי הספר. היה מקובל שלאחר הלימודים נפגשים ילדי המושבה במגרש "מכבי הקטן" ומשחקים כדור רגל. לרוב זה היה בין תלמידי בית ספר "מזרחי" לבין תלמידי בית ספר "חביב". סבי היה מאד פעיל בבית, ועזר הרבה לאמו בקניות במכולת ולאביו בעבודה. אפילו לסבו הוא עזר בבניית גגות בראשון לציון. בגמר כתה ח', הוריו רצו שילמד מקצוע, לכן שלחו אותו ללמוד בישיבת "תורה ומלאכה" בכפר אברהם בפתח תקוה. הוא למד שם שנתיים ולא המשיך את לימודיו, כי היה קשה להוריו לממן את לימודיו. בפתח תקוה סבי הלך לפעילות בני עקיבא. כשחזר לראשון לציון, לאחר הפסקת לימודיו, התקבל לעבוד במפעל לאלקטרוניקה בתור נער שלמד מסגרות. בתקופה זו היה מאד פעיל ומדריך בבני עקיבא בסניף ראשון לציון. הסניף היה ביתם השני שלו ושל חבריו. הוא היה 'שרוף' על הסניף. כל דבר שהיה צריך לעשות ולבנות הוא עשה: ספסלים ושולחן פינג פונג, ארונות והכנה לכל פעילות שהיו צריכים בה ידיים עובדות. היה יוצא למחנות ולטיולים עם חניכים.

סבא אורי בבני עקיבא

לקראת הגיוס לצבא, החליט סבא אוריאל לצאת לנח"ל במסגרת גרעין "מרחבים" של בני עקיבא. הגרעין היה ארצי מכל סניפי בני עקיבא בארץ. הוא אהב מאד את המפגשים והכינוסים של הגרעין. עד היום נפגשים חברי הגרעין פעמים בשנה. הגרעין התארגן ליציאה להכשרה בקיבוץ עין צורים של הקיבוץ הדתי באזור שפיר. חצי שנה היו בהכשרה ולאחר מכן יצא לטירונות. לאחר הטירונות נשלח סבא לקורס מכי"ם, ומשם עבר לשרת בנח"ל המוצנח.

סבא אורי בקורס מכי"ם

לאחר סיום הצבא סבי החליט לחזור לקיבוץ ולחיות בקיבוץ. שם התחתן עם סבתי אסתר ונולדו להם 4 ילדים שאחת מהם זאת אמי – יפעת.

סבא אורי בעין צורים עם דוד אלון ואמא יפעת

סבי רואה עד היום את חייו כמעין שליחות, בה צריך לתת למדינה כמה שיותר. תרומתו הייתה רבה בהתיישבות ובביטחון המדינה. את כל החינוך למסורת, לאהבת התורה, לאהבת הארץ, האדם והמדינה הוא קיבל בבית הוריו. מקווה אני להמשיך בדרכו ובדרכי הורי.

הזוית האישית

היה כיף להיות עם סבא לשמוע את סיפוריו מתקופת ילדותו עד יציאתו לנח"ל. למדתי הרבה ממנו על ערכים: אהבת ארץ ישראל, אהבת האדם, קיום מצוות, עזרה לזולת ותרומה למען הקהילה והמדינה. מקווה שאלמד עוד על דרכי אבותי.