מאגר סיפורי מורשת

שמי ציון טובי, נולדתי בשנת 1941 בשכונת התקווה בתל אביב, להורי נעמי וחיים טובי שעלו מתימן.

היו לי שישה אחים ואחיות: היו שני אחים שנולדו לפני ונפטרו בגיל צעיר מאוד. אח יוסף שנפטר בגיל שש, ואח אברהם שנפטר בשנות ה-40 לחיו. שתי אחיותיי הן: יונה וציונה. בילדות הסתדרנו היטב אחד עם השני כל האחים.  בגיל 14.5 עזבתי את הבית ועברתי לקיבוץ.

היינו מבלים ביחד בעיקר בערבים ואני זוכר במיוחד את ערבי שבת. אכלנו ארוחת ערב ביחד, דיברנו – ההורים על העבודה ואנחנו הילדים על הלימודים.

הילדות שלי עברה ברובה בשכונת התקווה שבתל אביב. הייתי משלק הרבה עם החברים בשכונה במשחקים שונים: מחבואים, משחקים עם גלגלים וצמיגים שמצאנו, היינו בונים לעצמינו קורקינטים, משחקים משחק "ידיים למעלה" ויוצאים לקומזיצים.

למדתי בבית ספר עממי (מכיתה א' עד ח') "עמיאל". למדנו את מקצועות החשבון, תנ"ך וגמרה, עברית, כתיב, מולדת, מוסיקה לפעמים וספורט. אחרי שעות הלימודים בבית הספר היינו נפגשים בשכונה, היינו קובעים בסיום הלימודים להיפגש או יוצאים לרחוב וקוראים לחברים. היחסים והקשרים עם המורים היו רק במסגרת בית הספר והיה יחס של כבוד למורים.

את בר המצווה חגגתי בבית הכנסת ובבית הורי. הרב של בית הכנסת לימד אותי דרשה. עליתי לתורה בבית הכנסת והנשים שהיו בעזרת הנשים זרקו סוכריות. אחר כך ליוו אותי בשירה לבית ההורים ושם הקראתי את הדרשה. היה שמח ומרגש.

את שנות הבגרות העברתי בקיבוץ גן שמואל אליו עברתי בגיל 14.5. למדתי בבית הספר שבקיבוץ. את שעות הפנאי בקיבוץ העברתי בוועדות שהייתי חבר בהן, בחוגים ובפעילויות שונות וגם בלמידה ועשית שיעורי הבית שלי. בקיבוץ הצטרפתי לתנועת הנוער השומר הצעיר. כילד בשכונת התקווה הייתי בתנועת הנוער בני עקיבא.

לצבא התגייסתי באוגוסט 1960 לנח"ל. אחרי קורס מ"כים עברתי קורס צניחה. במילואים הייתי בצנחנים. השתתפתי במלחמת יום כיפור כמילואימניק.

בשנת 1970 הכרתי את חנה אשתי בסמינר הקיבוצים באורנים, התחתנו בספטמבר 1971. נולדו לנו ארבעה ילדים, שתי בנות ושני בנים. והיום יש לנו שבעה נכדים.

 אני וחנה

הזוית האישית

למדתי הרבה דברים שלא ידעתי על סבא שלי.