מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 194, 1בשכונת התקווה בתל אביב, להורי נעמי וחיים טובי שעלו מתימן.

היו לי 6 אחים ואחיות: 2 אחים ציון שנולדו לפני ונפטרו בגיל צעיר מאוד, אח יוסף שנפטר בגיל 6, אח אברהם שנפטר בשנות ה – 40 לחיו ושתי אחיותיי: יונה וציונה. בילדותנו, הסתדרנו היטב אחד עם השני כל האחים. אני, בגיל 14.5 עזבתי את הבית ועברתי לקיבוץ.

היינו מבלים ביחד בעיקר בערבים ואני זוכר במיוחד את ערבי שבת. אכלנו ארוחת ערב ביחד, דיברנו -ההורים על העבודה ואנחנו הילדים על הלימודים.

הילדות שלי עברה ברובה בשכונת התקווה שבתל אביב. הייתי משחק הרבה עם החברים בשכונה במשחקים שונים: מחבואים, משחקים עם גלגלים וצמיגים שמצאנו, היינו בונים לעצמינו קורקינטים, משחקים משחק "ידיים למעלה" ויוצאים לקומזיצים.

למדתי בבית ספר עממי (מכיתה א' עד ח') "עמיאל". למדנו את מקצועות החשבון, תנ"ך וגמרה, עברית, כתיב, מולדת, מוסיקה לפעמים וספורט. אחרי שעות בית הספר היינו נפגשים בשכונה, היינו קובעים בסיום הלימודים, להיפגש או יוצאים לרחוב וקוראים לחברים. היחסים והקשרים עם המורים היו רק במסגרת בית הספר והיה יחס של כבוד למורים.

את בר המצווה חגגתי בבית הכנסת ובבית הורי. הרב של בית הכנסת לימד אותי דרשה. עליתי לתורה בבית הכנסת והנשים שהיו בעזרת הנשים זרקו סוכריות. אחר כך ליוו אותי בשירה לבית ההורים ושם הקראתי את הדרשה. היה שמח ומרגש.

את שנות הבגרות העברתי בקיבוץ גן שמואל אליו עברתי בגיל 14.5. למדתי בבית הספר שבקיבוץ. את שעות הפנאי בקיבוץ העברתי בוועדות שהייתי חבר בהן, בחוגים ובפעילויות שונות וגם בלמידה ועשית שיעורי הבית שלי. בקיבוץ הצטרפתי לתנועת הנוער השומר הצעיר. כילד בשכונת התקווה הייתי בתנועת הנוער בני עקיבא.

לצבא התגייסתי באוגוסט 1960 לנחל. אחרי קורס מ"כים עברתי קורס צניחה. במילואים הייתי בצנחנים. השתתפתי במלחמת יום כיפור כמילואימניק.

בשנת 1970 הכרתי את חנה אשתי בסמינר הקיבוצים באורנים, התחתנו בספטמבר 1971. נולדו לנו 4 ילדים, 2 בנות ו 2 בנים. והיום יש לנו 7 נכדים.

הזוית האישית

למדתי על סבא שלי הרבה דברים חדשים שלא ידעתי לפני כן.