מאגר סיפורי מורשת

סבתי ליליה נולדה בשנת 1946 במקום שנקרא ניזני נובגורוד (нижний новгород). היא נקראה בשם זה מכיוון שהוריה אהבו מאוד את השם הזה. סבתי גדלה בבית גדול שבו היו 5 קומות, היא גרה בקומה הרביעית. בבית היו 2 חדרים: חדר אחד היה חדר ההורים, וחדר שני היה של סבתי ואחותה. בבית היה בנוסף סלון ומטבח. הוריה היו כימאים. היא ומשפחתה גרו באזור לא יהודי ובו היו אנשים מכל מיני דתות.

אמה של סבתי

סבתי קיימה את כל החגים אך לא קיימה את השבת. מתחת לביתה היו חנויות ושווקים, שם הם קנו אוכל ומצרכים. כשהיא הייתה בבית ספר היו לה הרבה חברים גם בכיתה וגם מחוצה לה. בהפסקות הם שיחקו בתופסת ,חבל קפיצה ,מחבואים.

ברוסיה לא היו שמות לבתי הספר ונהגו לציין אותם לפי מספרים, בית הספר של סבתי היה מספר 20. היה תלבושת אחידה בבית הספר, הבנות לבשו שמלה שחורה עם עניבה ובחגים לבשו שמלות לבנות. מטעם בית הספר הם נהגו לצאת למוזיאונים. בבית הספר היה חדר אוכל לשכבות הקטנות יותר. היה שם אוכל כמו תפוחי אדמה, קציצות ועוד מנות דומות. החינוך בבית הספר לא היה קשה.

עלייה לישראל

סבא וסבתא שלי למדו באותה אוניברסיטה, ההורים שלהם היו חברים טובים והכירו ביניהם. לסבי וסבתי יש שתי נכדות: אני ואחותי. סבתי וסבי עלו לארץ ישראל בתאריך 20.11.1992. הסיבה לעלייה הייתה בגלל שהם יהודים וחשו שמקומם הוא בארץ. הם הגיעו לכאן במטוס וכאשר נחתו בישראל הם נסעו לעיר אריאל, שם גרו קרובים שלהם. הם גרו ביחד בדירה שכורה ולמדו באולפן לדבר עברית. סבתי עבדה ככימאית ושם בנוסף למדה עוד מילים הקשורות למקצוע ולחיים בישראל. באזור בו הם גרו היו הרבה עולים חדשים, אז לא צחקו עליהם מפני שהם עולים חדשים. הותיקים (האנשים שחיו שם לפני כן) עזרו להם הרבה וסייעו להם בקליטה.

סבתא ליליה בצעירותה

הזוית האישית

הנכדה נועה: נהניתי להכין את העבודה, למדתי המון על סבתי ועל משפחתה וחייה.