מאגר סיפורי מורשת

סבי אלברט ביטון, נולד ב-1932, בקזבלנקה שבמרוקו.

העלייה של סבי לארץ ישראל:

סבי עלה לארץ ממרוקו בשנת 1962 כשהיה בן 30.

במרוקו סבי היה אדם עצמאי, הוא עסק בעבודות אמנות שונות כמו קישוט, ייצור פסלי ברזל, עבודת יד מחוטים, בד ועוד… בנוסף עבד גם במפעל גדול עם ארבעת אחיו .

כאשר חיו במרוקו לא חשבו בכלל על הכוונה לעזוב, עד שהחלו לרוץ שמועות על ארץ ישראל כארץ קדושה ושמועות על עלייה לארץ.

בתקופה זו היו הרבה עליות לארץ מדי יום. לכן בשנת 1962 הבינו כי זו ארץ מולדתם והחליטו לעלות לארץ. תחילה נרשמו במשרד מיוחד לציונות וקיבלו תאריך עלייה. בערב אחד, הפליגו  ממרוקו על האוניה "לקסודוס"

לאחר מכן הגיעו לאיטליה שם שהו במשך כחודש ימים, לאחר תקופה זו עלו על מטוס לעיר לוד שבישראל. כאשר הגיעו לישראל ביקשו לעבור לבאר שבע אך רימו אותם והובילו אותם לדימונה.

סבי עבד בבאר שבע בחברת "סולל בונה" למרות שגר בעיר דימונה. מכיוון שהעבודה הייתה רחוקה ממקום מגוריו, הוא עבר להתגורר בבאר שבע. בחברת "סולל בונה" עבד 15 שנים, לאחר מכן עבד כ- 20 שנים במפעלי "ברום" בים המלח.

חשוב לציין שסבי היה המפרנס היחידי בבית, סבי פירנס בכבוד את משפחתו עם כל הקשיים שאיתם נאלץ להתמודד, ובנוסף נאלץ לעבוד בעבודה נוספת.

משנת 1989 סבי לא עובד. כיום סבי בן 85, מתגורר בשכונת נווה זאב בבאר שבע.

הפסנתר העובר מדור לדור במשפחה

הפסנתר גדול, צבעו חום, עתיק מאוד ובעל שתי קומות של קלידים. מקורו מאביו של סבי מצד אבא.

הסיפור המשפחתי שמאחוריו: הפסנתר היה של אבא של סבא שלי שמאוד אהב לנגן בפסנתר, לאחר מכן עבר לסבא שלי, ומסבא שלי עבר לאבא שלי, מאבא שלי עבר לאחי הבכור שמאוד אוהב לנגן. הנגינה היא התחביב האהוב עליו ביותר. לאחר מכן הפסנתר עבר לאחי האמצעי שגם הוא אוהב לנגן.

הזוית האישית

שיר: נהניתי מאוד לשמוע את השתלשלות חייו של סבי ועל עלייתו לארץ. למדתי המון על סבי דברים שלא ידעתי עליהם כלל. אני מאחלת לסבי אריכות ימים ובריאות טובה.