מאגר סיפורי מורשת

שמי רותי הוט נוימן, נולדתי בשנת 1954 בישראל להורי מרים ושמואל הוט. אמא שלי מרים ורה נולדה בשנת 1927 בצ'כוסלובקיה בעיר קושיצה. אמי מרים נולדה אחרי שני אחים גדולים ששמותיהם דיורי ואנדרה.

אמא מרים בזמן השואה

בזמן המלחמה, שלחו הנאצים את אמי מרים ומשפחתה למחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו. אמא שלה נרצחה מול עיניה במחנה, חצי שנה לפני תום המלחמה. ביום שהודיעו ברמקולים שהמלחמה נגמרה, היהודים במחנה רצו לכיוון היערות שמחים, אבל הנאצים התחבאו ביער וירו לכיוונם. אמא מרים נפצעה קשה מאוד. למזלה, חיילי בנות הברית משוודיה מצאו אותה ביער ולקחו אותה לבית חולים בשוודיה, שם הייתה מאושפזת חצי שנה. כשהבריאה, חזרה לקושיצה כדי לחפש את משפחתה. אמא מרים גילתה שאבא שלה שנלקח משולחן ליל הסדר ולא חזר, נירצח במלחמה.

אמי מרים ורה, אמא שלה וסבתא

לאחר המלחמה והעלייה לישראל

אמא הבינה שנשארה כמעט לבדה. היא עברה למחנה שקראו לו גטו, שם לימדו אותם עברית והכינו אותם לעליה לארץ ישראל. אמא מרים עלתה לארץ באוניית המעפילים. בזמן הלימודים פגשה את בעלה הראשון שהיה המורה לעברית שלה וקראו לו אהרון. הם התאהבו והתחתנו ונסעו לגרמניה, שם נולדה מלכה, אחותי הבכורה, שנקראה על שם סבתא שנרצחה בשואה. הזוג עלה לארץ בשנת 1948 והתגורר ביפו, שם נולד גבי אחי.

גירושין ונישואין

בשנת 1951 אמא מרים התגרשה והתחתנה עם אבי משה. אני נולדתי בשנת 1954 ואחרי שמונה שנים נולדה להם עוד בת, האחות הקטנה שלי נורית. גרנו במושב רמות מאיר, אני הייתי התינוקת הראשונה שנולדה במושב. אמא מרים עבדה בחקלאות בקטיף תפוזים, לימונים, אשכוליות, וכשהיה צריך עבדה גם בלול וגם ברפת. החלום שלה היה תמיד שיהיו לה ארבעה ילדים ומשפחה יפה.

ילדותי ברמות מאיר

החגים היו לאמא הכי קשים. החג שהיה לה קשה במיוחד היה חג פסח. בערב ליל הסדר נחטף אבא שלה משולחן ליל הסדר בדיוק כשהחל לקרוא בהגדה של פסח. אמא מרים הייתה טורחת ומכינה את כל המטעמים לערב ליל הסדר, הבית היה נקי ומצוחצח לכבוד החג, אבל אני כילדה קטנה זוכרת שכאשר אבא שלי התחיל לקרוא את ההגדה, אמא הייתה קמה מהשולחן, סוגרת את עצמה בחדר ובוכה. אני הייתי מנסה לדבר עם אמא שתפסיק לבכות, שיש לה משפחה יפה, ברור שצריך לזכור את כל היקרים שנספו בשואה, אבל צריך גם לחיות. הבטחתי לאמא שכשאגדל ואתחתן, כל המשפחה תבוא אלי לחגוג את החגים אצלי בבית. כך זה באמת קרה. זיו הנכד שלי עדיין זוכר את הימים הטובים האלה שלקחתי את אמא מרים עם כל הילדים שלי לארוחות חג. זיו לא הספיק להכיר את אבי משה כי הוא נפטר לפני שנולד אבל הוא מכיר אותו מתמונות והסיפורים.

הזוית האישית

זיו: בילינו זמן ביחד רק שנינו ולמדנו על המשפחה שלנו, איך היא הוקמה ואיך היא הגיעה לישראל. למדנו אחד על השני דברים שלא ידענו. למדתי על מה שקרה פעם בגרמניה. נהניתי לבלות עם סבתא זמן לבד בלי אחרים. אני רוצה להיות איתה לבד ותוכנית הקשר הרב דורי היא פשוט כיפית.