מאגר סיפורי מורשת

שמי יהודית לוי נולדתי בליטא שבקובנה. אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי. הסיפור שלי הוא על אודות הוריי, יעקב ושרה. אבי, יעקב לוינטל שהיה מנרדפי הנאצים, נולד בוילנא עיר הבירה של ליטא. אמי שרה נולדה בקובנה. (שמה לפני הנישואים היה שרה שוסטר. היא ניצולת שואה מגטו שטוטהוף). הם הכירו אחרי מלחמת העולם השנייה. אבי היה חייל בצבא הרוסי. הוא בדיוק היה בחופשה, הוא הגיע לקובנה עם חברים לאולם הריקודים ושם פגש את אמי, שרה. הוא הזמין אותה לרקוד וזאת הייתה אהבה ממבט ראשון. החיזור המשיך במשך שנה כי בצבא הרוסי היו מקבלים חופשה כל 4-5 חודשים. בתום השנה הם התחתנו ותשעה חודשים אחר כך הגחתי לאוויר העולם.

זהו סיפור הרקע שלי. הבאתי אותו לזכר ההורים היקרים שלי, זכרם לברכה.

סיפור אהבתי לבעלי, אברהם

הכרתי את סבא אברהם כשהייתי בת 15 וסבא אברהם היה בן 21. התחתנו בשנת 1967. אחרי שנה וחצי נולדה שולי. הבכורה. 4 שנים לאחר מכן נולד זיו, אבא של נועם (הנכד המתעד). החיים שלי עם סבא היו מלאי אהבה והבנה הדדית. גידלנו את ילדינו עם  ערכים טובים .עברו  להם שנים עם עליות ומורדות כלכליות, אבל תמיד הסתפקנו במה שיש. אהבתנו הייתה אהבה מהאגדות.

עם השנים חיתנו את שולי ואחרי 10 שנים אבא של נועם (זיו) נשא לאישה את יפה. בהמשך נולדו לנו נכדים: משולי 4 נכדים ששמם סיון, דור, לינוי ושי. ולזיו (אבא של נועם, הנכד המתעד) נולדו שני ילדים נוספים: שובל ונועם.

לצערנו, נועם לא הספיק להכיר את סבא שלו כי סבא נפטר מדום לב שנתיים לפני שזיו נולד. כל עולמי נחרב. בעלי היה אחד האנשים האהובים והתומכים באהבתו כלפיי כלפי הילדים, הנכדים, בני משפחה נוספים וחברים. ההתאוששות עבורי היתה קשה ולקחה מספר שנים עד שהתחזקתי למען המשפחה שלי. ברור שהמשפחה היא החיים שלי. היום אני מחשיבה את עצמי לאישה חזקה וסבא אברהם ז"ל (בעלי) תמיד יהיה חקוק בלבי לעד.

זהו פחות או יותר סיפורי האישי ,שלי ושל בעלי. סיפור שכולל זיכרונות יפים ומתוקים.

אביה של יהודית בצבא האדום

הזוית האישית

סבתא יהודית: היה כיף לעבוד עם הנכד האהוב שלי. זה הזמן הכי איכותי שהיה לי אי פעם, הוא הדובדבן שבקצפת.