מאגר סיפורי מורשת

סבתא ריקי מספרת

הורי רחל וחנניה סוסק, נולדו בפולין ובפרוץ השואה ברחו לרוסיה אל הרי האורל שם שהו שש שנים, ושם עבדו במפעל ליצור קטיושות. הם חיו בתנאי עוני ודוחק בקור נוראי של 40 מעלות מתחת לאפס. הקור גרם לאמי נמק ברגל והיא אושפזה בבית חולים ורק במזל נחלצה מכריתה של הרגל.

בתום המלחמה, חזרו הורי לפולין לחפש ניצולים. לצערה של אמי נודע לה, כי הוריה ואחיה נספו באושוויץ. אבי מצא את אחיו וכולם ביחד ללא ברירה נסעו לגרמניה, אני נולדתי בברלין במחנה עקורים. המשפחה החליטה לעלות לישראל. אך הדרך לא הייתה פשוטה. הם נאלצו לעבור למרסיי שבצרפת. לאחר שמונה ימים, עלו לאנייה "עצמאות", לאחר הפלגה מייגעת הגיעו לארץ. שיכנו אותם במחנה עולים בית-ליד. לאחר שנה באוהלים נוטפים, הגיעו לקריית אונו שם נולד אחי הצעיר צביקה.

אומנם גם בארץ החיים לא היו קלים, אך הורי לא התלוננו אלא להפך! היו מרוצים שהקימו משפחה חרף ניסיונם של הנאצים להשמידם.

סבא ישראל מספר

אמי נולדה בכפר שנמצא במרכז פולין. בהיותה בת חמש, נורתה אימא שלה, והיא נאלצה להישאר בכפר. אביה נסע לארצות הברית, תוך הבטחה שהוא יביא את המשפחה לאחר זמן מה. כשבגרה אמי נישאה לבן משפחה רחוק ונולדו לה שתי בנות.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה, הנאצים הרגו את אחיה ואחותה. היא הסתתרה עם בעלה ביערות בגבול פולין אוקראינה ושם נספה בעלה עם שתי בנותיה.

אבי איבד בשואה את אשתו וארבעת בנותיו והוא נורה בלחיו בגיא ההריגה. אחרי החלמתו, עבד במחנה עבודה "גרודק" עד תום המלחמה.

כשחלפה המלחמה, הורי נפגשו ונישאו. כמו הוריי אשתי, עברו הורי לגרמניה שם נולד אחי יוסי ולאחר שנתיים נולדתי. הורי עלו לארץ בתחילת 1949 לעיר לוד.

הוריו של סבא ישראל – רישה ומשה פרדר

סיפור הטבעת, הסיפור של סבתי מצד אבא שלי

סיפור הטבעת מתחיל בשנת 1939. סבתא רבתא שלי אסתר רוזן עומדת להתחתן כאשר היא עולה לארץ ישראל. הוריה הבטיחו שיגיעו לחתונה אך מלחמת העולם השנייה החלה והם מעולם לא הגיעו.

אסתר, אכן הספיקה לקבל את המתנה שעברה דורות רבים במשפחה: טבעת יהלום של 2.5 קראט בשווי כספי ניכר.

בתה של אסתר, סבתי שרהל'ה, תמיד אהבה את הטבעת ועוד כילדה צעירה היא מתבוננת בה שעות. אסתר הייתה רופאה, לכן אינה ענדה את הטבעת ברוב שעות היום משום שאי אפשר לחטא את הטבעת היטב. לכן, הטבעת הייתה בבית רוב היום. שרהל'ה תמיד הייתה מבקשת את הטבעת ותמיד נענתה בשלילה.

כאשר שרהלה הגיעה לגיל ההתבגרות גילו לה גידול סרטני בכתף. לשמחת כולנו היא החלימה והגידול הוסר, אך במהלך הטיפול קרה משהו מעניין: אסתר שלא הייתה מאמינה גדולה באמונות טפלות הביאה לסבתי את הטבעת, ואמרה שזו בכדי להגן עליה מכל רע!

ושרהל'ה? היא לא הפסיקה לענוד את הטבעת, היא הלכה איתה לכל מקום ומאוד אהבה אותה. כאשר שרהלה תלך לעולמה הטבעת תלך לביתה היחידה: מיכל שתבחר בעצמה אם לענוד את הטבעת או להשאירה בכספת.

הטבעת

 הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית ספר בן גוריון כפר סבא.