מאגר סיפורי מורשת

ילדותי

סבא אבינועם קורן מספר לגיא, נכדו:

"נולדתי בשישה עשר ביוני, חודש אחרי שהסתיימה מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945 בבית חולים בילינסון בפתח תקווה. אימא שלי סיפרה לי שזה היה יום שבת. הלידה הייתה קשה מאוד מכיון שהייתי בן ראשון. אבא שלי היה בצבא באותה התקופה. מכיוון שלאבא שלי לא היה שום קשר עם המשפחה שלו שנשארה בפולין, לא היה לו מושג מה עלה בגורלם של כל עשרת אחיו ואחיותיו, אמו ואביו. הוא לא ידע איזה שם לתת לי, כי לא נהוג לקרוא לתינוק על שם סבו אם הוא עוד חי. לסבא שלי קראו דויד. לכן בסוף החליט אבי לקרוא לי אבי-נועם. מאוחר יותר נודע לאבא שלי שהוריו ואחיו ואחיותיו, ביניהם אחותו התאומה, מתו כולם.

אימא שלי נולדה בצפת, היא ילידת הארץ מזה שמונה דורות לכן אני למעשה דור תשיעי בארץ".

השנים המאוחרות

"גדלתי ולמדתי ברמת גן ובצבא שרתתי בלהקת הנחל. הייתי חבר בלהקה ובשנים שלאחר מכן התמניתי למפקד הלהקה. בלהקת הנח"ל פגשתי את שולה חן מנהלל, שהייתה הסולנית והכוכבת הראשית. ארבעה חודשים אחרי מלחמת ששת הימים, בעשרה באוקטובר בשנת 1967 התחתנו.

בשנת 1971 נולדה בתנו הראשונה מילי ציפורה קורן. באותה התקופה, הייתי עורך בכיר ומגיש תוכניות בגלי צה"ל.  בשנת 1976 מוניתי לתפקיד שליח לענייני חינוך ונוער של הקרן הקיימת בניו יורק. איתמר, בננו השני נולד בניו יורק בזמן השליחות. כשהיה בן חצי שנה חזרנו ארצה.

לאחר שחזרנו ארצה, התחלתי לעבוד בבנק הפועלים בתפקיד הממונה על הפירסום. המשכתי להגיש את התוכנית "ציפורי לילה מארחות" בכל מוצאי שבת. גיא, נכדי השלישי, בנו של איתמר, נולד באחד עשר ביוני אלפיים ושבע. הוא הנכד הקרוב לי ביותר בתאריך הלידה שלו, והוא דור אחת-עשרה לילידי הארץ".

הזוית האישית

אבינועם: העבודה איתך הייתה חוויה מעניינת ומתגמלת, שבמהלכה שמחתי לגלות שאתה מגלה ידע רב בכל הנוגע למשפחה ולי. כמובן שהחמיא לי מאוד לשוב ולראות עד כמה אנחנו דומים בנקודות מסוימות.

גיא: היה לי כיף מאוד להכין את העבודה וללמוד על המשפחה שלי ועל החיים שלהם פעם וזה קירב אותי יותר למשפחה. מהלך העבודה היה כיף, שמחתי לשמוע את הסיפור ולדבר עליו ואני שמח שעשיתי את זה.

על סבא וסבתא של גיא לקרוא בערך ויקיפדיה: אבינועם קורן, שולה חן.