מאגר סיפורי מורשת

סבא לוי נולד באלול תש"ח 2/10/1948  בחיפה בית חולים רוטשילד. סבי קרוי על שם אח של של סבתא רבתא שלי שנהרג בעת ההגנה על קיבוץ בית קשת בחודש אדר ב' תש"ח. משפחתו גרה בקריית חיים. היו להם שלושה ילדים: הבכור היה קיבוצניק מקיבוץ בית קשת , סבתא רבתא שלי, הצעיר היה קיבוצניק מקיבוץ עין גב. סבא רבא שלי עבד במפעל "נשר" למלט. סבתא רבתא שלי הייתה עקרת בית. סבא של סבא שלי עבד במפעל "שמן". סבתא של סבא שלי עבדה בצרכניה. שתי המשפחות גרו יחד בשתי דירות מחוברות: בדירה אחת סבתא וסבא של סבא שלי ובדירה השנייה סבתא וסבא רבא שלי עם סבא שלי ואחותו נגה שהייתה קטנה ממנו בשלוש שנים.

לוי כתינוק עם דודו

בשנת 1954 נאלצה המשפחה של סבי לעבור לגור ברמת גן עקב העברתו של סבא רבא שלי למפעל "נשר" ברמלה וברמת גן נולדה לסבי אחות נוספת שקטנה ממנו בתשע שנים. סבתא וסבא של סבא שלי נשארו לגור בקריית חיים.

בשנת 1959 בחג הסוכות נסעו ברכב של סבא רבא שלי כל המשפחה לירושלים לביקור אצל סבתא וסבא של סבא שלי. בדרך ארעה תאונת דרכים וסבא רבא שלי נהרג וכל יושבי הרכב נפצעו. סבא סיפר לי שאבא שלו נפטר לו בידיים בדרך כשפינו אותם ממקום התאונה לבית חולים בירושלים. מספר ימים לאחר האסון סבא שלי עבר לגור למספר חודשים אצל אח של אבא שלו בקיבוץ קריית ענבים. סבא רבא שלי היה עד יום מותו מנכ"ל מפעל למלט "נשר" רמלה. בעקבות האסון שקרה למשפחה סבא וסבתא של סבא שלי נאלצו לעבור לגור ברמת גן על מנת לתמוך במשפחה שנשארה ללא ראש המשפחה. המשפחה עברה לשתי דירות חדשות ברמת גן. המשפחה לאחר האסון כללה: שלושה ילדים עם אימא, סבתא וסבא.

בילדותי

סבא היה בתנועות נוער: מכבי צעיר, צופים והשומר הצעיר. לאחר בית ספר עממי סבי עבר ללמוד בבית ספר מקצועי במגמת חשמל. בהגיע יום הגיוס לצה"ל סבי גויס לחיל האוויר. עקב עיוורון צבעים הוחלט שסבי יהיה מכונאי מטוסי קרב סילון. סבי הוצב בטייסת הקרב הראשונה בבסיס חצור, דבר עליו היה גאה מאוד. במסגרת תפקידו מונה להיות אחראי על שלושה מטוסי קרב מיראז' היחידים בחיל האוויר עקב היותם בעלי יכולות מבצעיות מיוחדות ביותר.

מימין לוי עם אמו, באמצע סבא וסבתא של לוי, משמאל דוד של לוי ובנו

באחד המבצעים הסודיים להם היה סבי שותף, הוא נאלץ לטוס בלילה לבסיס רמת דוד. זה היה חורף קשה וסבי נסע ברכב של מפקד הטייסת מבסיס חצור לרמת גן והעביר את סבתי עם אמי לבית הוריה ברמת גן וחזר לבסיס חצור שם חיכה לו מטוס קל שהטיסו במיוחד לבסיס רמת דוד על מנת לעמוד במשימה שהוטלה עליו. במהלך השירות הצבאי סבי ביצע משימות מבצעיות בשדה התעופה רפידים ובשדה התעופה שארם א שייח' שהיום שייכים למצרים אך בתקופה ההיא היה שייך למדינת ישראל. סבי שירת בצבא קבע 25 שנים בתפקידים שונים בחיל האויר.

סבי בשירותו הצבאי

בשנת 1971 סבי התחתן עם חברתו ורדה לבית קפלינסקי והקימו בית בישראל. הוריה של ורדה דורה ומיכאל שניהם שורדי שואה מפולין. בפברואר 1973 נולדה אמי ענת. בשנת 1976 נולדה דודתי נילי. בשנת 1981 נולדה דודתי נעמי. בשנת 1983 נולד דודי דודי. סבא וסבתא גידלו את ארבעת ילדיהם בדירה בת שלושה חדרים ומרפסת סגורה ששימשה כחצי חדר. סבתא שלי עבדה בבית חולים תל השומר 25 שנה כפקידה במחלקת רנטגן. אמי ואחיה שירתו כולם בצה"ל.

בשנת 1990 סבי השתחרר מהצבא בדרגת רס"ן והתחיל לעבוד בחברת ביטוח עד הפרישה בגיל 65. סבתי פרשה מעבודתה בגיל 62. לסבי וסבתי נולדו עד כה 7 נכדים, שתי בנות וחמישה בנים. סבי אחרי הפרישה בין שאר עיסוקיו מתנדב בעמותת "יעלים" המטפחת נוער ישראלי מהעדה האתיופית באמצעות פרויקט "טסים ומתגאים" בו לומדים החניכים טייס עד הוצאת רישיון אזרחי. כמו כן סבי עדיין עושה שירות מילואים בפיקוד העורף.

תעודת הוקרה שסבא קיבל 

הזוית האישית

עידו: היה לי כייף לעבוד עם סבא. למדתי עליו דברים שלא ידעתי קודם. אני מאחל לסבא בריאות טובה וחיים שמחים ושנמשיך להיות יחד.