מאגר סיפורי מורשת

כשסבתא שלי הייתה ילדה שימש אותם במשק שבכפר יחזקאל, סוס בשם "אמיץ".

לקראת בת המצווה של סבתא הגיע טרקטור חדש, בין הראשונים במושב, למשק שלהם. הטרקטור עורר התרגשות רבה. הוריה עשו מסיבה משותפת לטרקטור ולבת המצווה שלה (כך היה נהוג באותם ימים לעשות מסיבה לטרקטור מכיוון שזה היה אירוע מיוחד).

מיד למדה סבתא לנהוג על הטרקטור ומאוד אהבה אותו. הוא סייע לה בעבודות המשק (לדוגמה: לקחת את החלב מהרפת למחלבה שהייתה באותם זמנים).

כשפרצה מלחמת ששת הימים סבתא הייתה בת 15. גברים רבים גויסו, והנוער התארגן לעזור במשקים. תפקידה של סבתא היה להביא אוכל לפרות. לצורך זה היא רתמה את העגלה לטרקטור  ונסעה לשדות להוציא סלק, ולקצור עם מגל תירס לבהמות.

יום אחד אחרי המלחמה סבתא החליטה לנסוע עם הטרקטור לגבע דרך השדות כדי לפגוש חברים. המעבר בין כפר יחזקאל לגבע היה דרך הוואדי של נחל חרוד.

לא היו שם שבילים מסודרים כמו היום, ולכן סבתא נאלצה לעבור דרך הוואדי.

פתאום, עלתה סבתא עם הטרקטור על בולדר (סלע) ענק וככל שסבתא ניסתה לצאת היא התחפרה עוד יותר באדמה עם הגלגלים האחוריים. הטרקטור היה בזווית ממש מפחידה! לבסוף הבינה סבתא שאין ברירה, והלכה הביתה ברגל להזעיק את אבא שלה (סבא אמנון). למרבה הפלא סבא אמנון פתר את הבעיה, וסבתא חזרה בבושת פנים עם אביה לביתה.

אין ספק שהטרקטור היה כלי אדיר באותם זמנים.

הזוית האישית