מאגר סיפורי מורשת

סיפורו של דסה ביוך שעלה לארץ בגיל 10, קיבל הכשרה בכפר בתייה וחזר לאתיופיה כמורה בוגר בגיל 20, ללמד את בני הנוער לעזור בהעלתם של כל בני קהילת אתיופיה לארץ ישראל. במהלך פעילותו הציונית למען הקהילה באתיופיה נעצר ונכלא בכלא. סיפורו המרתק עד לעלייתו בפעם השנייה לישראל.

"קוראים לי טדסה ביוך. נולדתי באתיופיה בכפר שנקרא סלמלה, בסביבות העיר גונדר. נולדתי בצפון מערב אתיופיה, בסביבות אגם טנא. רוב יהודי אתיופיה גרו שם. לאבי קראו ביוך סייאס, הוא היה אחד מהתלמידים של ד"ר פייטלוביץ, הוא למד יחד ים יונה בוגלה.

בגיל 9 עזבתי את בית הורי ועברתי לפימייה באסמרה, הנמצאת בצפון אתיופיה. בפנימיה זו היה גם שליח שהיגיע מישראל בשם שמואל בארי. הוא יחד ים יונה בוגלה נתנו לנו סידרת חינוך, במשך כ – 8-9 חדשים בפנימיה למדנו מקצועות שונים וגם עברית, הכינו אותנו לקראת העלייה לישראל ונתנו לנו כלים להסתגלות. המתנו לעלייה לארץ.

כשהגענו לארץ, הייתי בערך בן 10, הגענו בשעות הערב, נאמר לנו לנשק את האדמה, את אדמת הקודש, הכינו אותנו לזה. לקחו אותנו בערב לפנימיה בכפר בתיה….. בבוקר כשפתחנו את הדלת, כל בני הנוער מכפר בתיה עמדו בחוץ והמתינו לראות אותנו, לראות מי היגיע?  כך עמדנו שתי הקבוצות, הם הסתכלו עלינו ואנחנו עליהם…. זה לקח זמן, גם להם זה היה דבר חדש וגם לנו. בסך הכל היה טוב, היינו חברים טובים מאוד. כפר בתיה, הוא כפר יפה מאוד, הפנימיה טוב, הרבה ירק וחקלאות. הייתה שם רפת ולול. אני עבדתי גם במכוורת ובמספוא, חרשתי גם עם סוסים.

תמונות מאתיופיה

כפר בתיה

"ב-18 בינואר 1955 נקלטה בכפר בתיה קבוצה ראשונה של 12 נערים מאתיופיה, אשר נועדו לחזור לאתיופיה בתום לימודיהם בישראל ולרענן את צוות המורים בבתי הספר העבריים". (ויקיפדיה)

טסה ביוך מספר על החזרה לאתיופיה

"עוד לפני שעלינו לארץ, מראש כבר הכינו אותנו ואמרו לנו שנצטרך לחזור לאתיופיה. השביעו אותנו על ספר התנ"ך. זו הרי הייתה המטרה לחזור ולחנך את בני הנוער שם באתיופיה, לעזור לקהילה ולהכין אותם לעלייה לישראל".

חניכי הנוער העובד והלומד מקשיבים לסיפורו של טדסה ביוך ומתעדים אותו

דסה ביוך היה מנותק ממשפחתו מגיל 9, כשעזב את ביתו לפנימיה בעיר אסמרה שבאתיופיהשם שהה כשנה ומשם עבר לישראל לפנימיה בכפר בתיה, בה בעצם עברו עליו שנות נערותו ועד להגיעו לגיל 20. על חזרתו לאתיופיה מספר דסה:

"לא היה קל לחזור לקהילה באתיופיה ולהתקבל כמורים, זה היה תהלך לא פשוט שנמשך כשנה…. בתחילה לא מצאנו בית ספר לבסוף התקשר אלינו יונה בוגלה ואמר שהוא מחפש שלושה מורים…"

דסה התחיל ללמד בבית הספר עברית, מתמטיקה, הלימודים נמשכו עד למהפכה כשהקיסר היילי סלאסי נפל מכסאו, אז השתלט המשטר הצבאי והם סגרו את בית הספר. דסה ביוך המשיך בפעילות להכנת היהודים לעליה לארץ, בליווי של נציג מישראל, נערכו רישומים ופרטי מידע של כל התושבים היהודיים, לפי גילאים, שמות כפרים, אילן יוחסין של כל משפחה. דסה הכין רשימות אלו, מלא את כל הטפסים לכל איש ולכל משפחה ואת המידע העביר לנציג הישראלי, השליח העביר את המידע לישראל. היה מיפוי מסודר של כל אוכלוסיית היהודים באתיופיה. כך נמשכה פעילותו עד שנעצר.

דסה מספר על מעצרו:

"אחד החברים כבר נתפס בלילה ולמחרת לקחו את שלושתנו מבית הספר, תפסו אותנו בכתה, כשאנו מלמדים…."

לסיפורו המלא של דסה ביוך

סיפורו של אסיר ציון יוצא אתיופיה טדסה ביוך במסגרת פרוייקט אברה שהופק ע"י חניכי הנוער העובד 2014. תכנית חברתית המפגישה אסירי ציון ופעילי עלייה יוצאי אתיופיה עם בני נוער במטרה לשפוך אור על תולדות עלייתם ארצה. התוכנית מאפשרת לאסירי ציון לספר את סיפורם ומעניקה לנוער את הזכות ליטול חלק בתיעוד והפקת סרטים אודות פעילותם.

הנוער העובד והלומד ועמותת עצו"מ.

הזוית האישית

דסה ביוך: כל מה שעשינו וכל מה שעברנו, הכל היה שווה. יש סיפוק רב מהעבודה שלנו. השגנו את המטרה, כל היהודים עלו לארץ. באנו מתוך אהבת הציונות. תמיד דברו בבית על ירושלים, סיפרו לנו על ירושלים, גדלנו על סיפורי התנ"ך, דוד המלך, בית המקדש. המטרה הייתה מימוש הציונות ואהבת ישראל!