מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי ציפורה ידיד לוי. קראו לי ציפורה על שם אחת האחיות של אבי שנספתה בשואה. חברותי ואחי מכנים אותי ציפי. שם משפחתי המקורי הוא ידיד לוי, שם משפחתי המקורי לפני שהתחתנתי הוא גלוזשטיין – בדרך כלל כל היהודים שהיו באירופה היו משנים את שם המשפחה לפועל או משהו כזה, אך אנחנו השארנו את שם המשפחה המקורי ואבי לא הסכים לשנות אותו ולכם שם משפחה זה אינו נפוץ.

נולדתי בארץ ישראל, בצפת. נולדתי בא' כסליו (כ"ט בנובמבר). נולדתי בחורף והיה שלג והכבישים היו חסומים ולכן אימא שלי לא יכלה להגיע לבית החולים כשהייתה צריכה ללדת אותי ואז באה מיילדת לביתם ונולדתי בבית. הבית שלנו היה  בית אבן מאד ישן, בביתי היו שלושה חדרים וגרנו שם חמש נפשות .ליד ביתי היה מרכז רפואי ומכולת קטנה. כשהייתי בת 4 עברנו מצפת למושב רמת רזיאל.

היו לי ארבע אחיות והייתי הרבה פעמים רבה איתן, בגלל שהייתי חולה במחלה בבלוטת התריס תמיד היו מפנקים רק אותי והן היו מקנאות בי בגלל זה. היה אירוע עצוב כשהייתי חולה בבלוטת התריס הייתי נורא עצובה ניסיתי להיות שמחה ובאמת כולם שימחו אותי. אני זוכרת אירוע משמח את חגיגת הבת המצווה של אחותי והלכנו לראות סרט יחד.

 תמונה מאירוע משפחתי

מאלבום התמונות

בתקופת הילדות הייתי משחקת קלאס, חבל וחמש אבנים הייתי משחקת את המשחקים האלה עם חברותי גם היום מכירים את המשחקים האלה ולפעמים אני רואה את נכדותיי קופצות בחבל ואני מספרת להן שגם אני קפצתי והנכדות שלי תמיד אמרו: "מה סבתא את יודעת לקפוץ בחבל?!". היינו גם קוטפים הרבה פעמים אפרסקים ושזיפים וזה היה מאוד כיף.

אני מאוד אוהבת את החגים: פורים, פסח, סוכות, שבועות וראש השנה בגלל כל הסימנים והסיפורים והמדרשים והשמחה שאנחנו ביחד. יש לי המון זיכרונות מחגי השנה, אני זוכרת שבחג שבועות היינו לובשות שמלות לבנות והיינו קולעות זרים מפרחים והיינו עולים, שרים ורוקדים כאילו אנחנו עולים לירושלים ומביאים לכוהנים את ביכורי הפרות של המושב. אני גם זוכרת את תקופת ל"ג בעומר שהיינו הולכים לקבר הרשב"י ורוקדים.

בילדותי אהבתי לקרוא, לצייר, לכתוב, לשיר ולהציג. נהגתי לשיר שירים של ילדים קטנים כמו: רוץ בן סוסי, תמיד בגן היינו שרים את השירים האלה – בחגים ובמסיבות. גם היום אני שרה את השירים האלה לנכדים שלי. עד היום אני זוכרת את המילים ותמיד כשאני שומעת את השירים האלה ברדיו אני מתרגשת כי זה מזכיר לי את הילדות.

הייתי בגן במושב, בגן היינו מקיימים את טקס "קבלת שבת", טקסים לקראת החגים כל חג והשירים שהיו מתנגנים בגן. למדתי בבית הספר במושב בכתות א, ב.  בכיתות ג-ח למדתי בבית ספר אזורי ליד מעלה החמישה. אני זוכרת שהתחלנו ללמוד אנגלית ואני לא ידעתי טוב אנגלית והמורה מאוד כעס עלי. לא למדתי בתיכון כי הייתי חולה. למדתי 8 שנים (יסודי, חטיבה).

עבדתי במסעדת שמש, קרוב למסילת ישרים – מסילת ישרים באגריס. בחרתי במקצוע הזה כי תמיד אהבתי לבשל ומאוד נהניתי בעבודתי. עבדתי שם ארבע שנים. המקצוע הזה עדיין מלווה אותי, כי אני מכינה אוכל בבית. היינו אוכלים ביחד בארוחות שבת ומספרים מה עבר עלינו כל השבוע. היינו עושים ארוחות משפחתיות עם המשפחה המורחבת.

כשחזרתי מדימונה הלכתי לשדכן, ובעלי היה עוזר לשדכן – כך הכרנו. אני זוכרת שטבעת הנישואין שבעלי הביא לי נפלה לי ומאז לא מצאתי אותה. התחתנתי בשנת 1980 כשהייתי בת 27, החתונה הייתה באולמי קיסר. אך לא הייתה מסיבה לפני החתונה. לצערי אין לי תמונות מהחתונה.

הייתי בת 28 כשהבן הראשון שלי נולד כיום יש לי 6 ילדים: 4 בנות ו-2 בנים, ויש לי 15 נכדים ונכדות. הם פחות באים אלי, בגלל המזג אוויר, אבל אני מגיעה אליהם. ברוך ה' כל נכדי וילדי גרים בארץ, זה מאוד כיף ומשמח מכוון שתמיד אוכל להתארח אצלם ולעזור להם איך שאני אוכל.

חוויתי את מלחמת יום כיפור ומלחמת ששת הימים. בתקופת מלחמות אלה כבר הייתי בוגרת וטיפלתי בילדים וכשהייתה צפירה לקחתי אותם למקלט והרגעתי אותם. הייתה אווירה מלחיצה ומפחידה אך  מתקופות אלה התחלתי לאהוב לטפל בילדים. למדתי להיות מטבי"ת (מטפלת באנשים מבוגרים), אך היום אני עוסקת בלטפל בילדים קטנים ומעניקה להם ידע רב.  אני רואה חשיבות רבה בלימודים בחיים, בשבילי זה מאוד חשוב  במיוחד שליטה בשפה אנגלית, למרות שלצערי לא למדתי אנגלית.

עדיין לא יצאתי לגמלאות, סדר היום שלי אני קמה מאוד מוקדם, כדי להכין ארוחת צהריים ואז הולכת לעבודה אני עדיין עובדת, אני הולכת למועדון 60+ שנמצא ברמות א'.

הזוית האישית

יעלה צנגן והדסה פושומנסקי: מאד נהננו במשך הפעילות, ציפורה נפתחה אלינו ושיתפה כל דבר. שמחנו להכיר אותה ולדבר איתה על חייה, לשמוע מה היא חוותה ומה עשתה במשך חייה. הרגשנו שאנחנו תורמות ונותנות מעצמנו למשהו… ציפורה אישה מדהימה שהתחילה ישר בשיחה והתעניינו מאד בדבריה. הרגשנו בטוחות להיפתח ולשאול אותה את כל השאלות. אנחנו מאחלת לציפורה להמשיך להיות כמו שהיא, מאחלות לה בריאות, אושר, אהבה ושמחה בכל דבר.

 קישור לכתבה על הפעילות שלנו בתכנית בבלוג של תכנית הקשר הרב דורי