סיפורה של עגלת בובה משנת 1945
סיפורה של עגלת הבובה משנת 1945.
בילדותה, סבתא שלי עפרה, גרה בכפר ליד חדרה ששמו חיבת ציון.
סבא בצלאל וסבתא דינה קנו את העגלה לסבתא שלי, עפרה, בעיר חדרה.
סבא של אבא, בצלאל, היה נוטר, שומר יהודי בזמן המנדט, לפני שקמה המדינה, וסבתא דינה הייתה גננת. הם עבדו בשדות. סבתא דינה וסבא בצלאל היו "בהגנה". סבא היה נוטר וסבתא הייתה חובשת וקשרית, הם נפגשו שם והתחתנו.
באותה תקופה לא היה מספיק אוכל במדינה לאנשים, ולא היה כסף, ולכן סבתא שלי מאוד שמחה כשקיבלה עגלה של בובה. בשבילה זו הייתה מתנה מאוד מיוחדת. סבתא סיפרה שהיא מאוד אהבה לשחק בעגלה ולשים את הדובי שם. מאז שקנו את העגלה לסבתא היא שמרה אותה במשך יותר מ-70 שנה. במשך השנים, שיחקו בעגלה הנכדים והנינים של המשפחה. בבית של סבתא עפרה, אמו של אבא, היה חדר משחקים ושם שמרו את העגלה. אחרי שהסבתא של סבתי נפטרה, סבתא שלי לקחה את העגלה לביתה באשדוד והניחה בתוכה עציץ וכך היא נשמרה.
עגלת הבובה
בבית ילדותה של סבתא דינה היו כלי נגינה: פסנתר, כינור וחליל, כל בני המשפחה ניגנו.
בפורים, סבתא שלי סיפרה שהיא אהבה להתחפש לשוטרת. אמא שלה תפרה לה את התחפושת (אז לא קנו תחפושות) וסבתא התחפשה באותה תחפושת במשך שלוש שנים.
לסיום: זאת הייתה תקופה מלאת חוויות שסבתא לא שוכחת שחיזקו אותה במהלך חייה, וחיזקו את הערכים של צניעות, אהבת האדם וארץ ישראל.
הזוית האישית
סבתא עפרה: למדנו ביחד כמה חשוב העבר של המדינה לעתידנו. החפץ סימל את עברה של סבתא עפרה ומשפחתה.
לורן ועילאי: סבתא עפרה היא לא סבתנו הביולוגית. אנחנו המתעדים. יצאנו לטיול והתחברנו. מאחלים לעפרה לבלות הרבה עם אוראל נכדה, אושר בריאות וחוויות.
מילון
נוטרמאבטח / שוטר מהשוטרים היהודים בתקופת המנדט הבריטי.
"הגנה"
אירגון צבאי של הישוב היהודי בארץ ישראל.
ציטוטים
”שמרו על ערכי אהבת האדם ואהבת ארץ ישראל.“