מאגר סיפורי מורשת

כשמלאו לסבתי עשרים, בשנת 1947, פרצה מלחמת העצמאות, שהייתה מלחמה בין מדינות ערב למדינת ישראל שזה עתה קמה. בתקופה זו היה מצור על ירושלים: אין יוצא ואין נכנס, לכן היה מחסור באוכל. כדי לקבל מים, היו פותחים את הבור שבבית, ושואבים ממנו מים. למי שלא היה בור, היה צריך ללכת למקום של חלוקת מים, שם היה איש ששאב מים מן הבור וחילק לאנשים.

המוסדות היו מחלקים אוכל לתושבים, ולפני שעזבו האנגלים גם הם חילקו לתושבים מזון. לאחר מכן, האנגלים החליטו לעזוב את הארץ, בגלל העוינות של הערבים והיהודים. באותה התקופה,ביקשו מהצעירים להתארגן ולהתגייס. סבתי קיבלה את התפקיד רב"ט (רב טוראי) סיעודית. גייסו אותה ל"קלט": מקום שקלטו בו את החיילים החדשים.

בזמן שסבתי הייתה ב"קלט" היו מגייסים אזרחים לצבא, בין היתר עלו עולים חדשים לישראל וגם אותם גייסו. בתקופה זו הייתה גם מלחמה מאוד קשה בין היהודים לערבים ב"קסטל", ליד ירושלים. עלו עולים חדשים לישראל, ואת רובם גייסו למלחמה, את הצעירים מבניהם. חלקם נלחמו, אך לא שרדו ולא הספיקו לחיות בישראל.

בסוף המלחמה, היו בחירות לראשות הממשלה, הבחירות הראשונות שהיו בישראל. הייתה לסבתי זכות בחירה, וכשהלכה להצביע פגשה את שלמה, שהיה קצין בצבא, ואתו התחתנה. כיום יש לסבתי שלושה ילדים, שמונה נכדים, ושבעה נינים.

הזוית האישית

סבתי אהובה מאחלת לי : "שתצליחי, שתהיי בריאה ושתהיי תמיד שמחה. החוויה ריגשה וחיברה ביני לבין נועה."

נועה, הנכדה: "בהצלחה, מקווה שיהיו לנו עוד הרבה שנים ארוכות ביחד. החוויה שלי מהקשר הרב דורי תמיד תישאר איתי, אין ספק שאזכור אותה למשך שנים רבות. החוויה קישרה ביני לבין סבתי וריגשה אותנו, למדתי דברים חדשים על סבתי ולמדתי את סיפורה."