מאגר סיפורי מורשת

הכל התחיל מסבתא רבתא שלי רבקה אוליאל, היא התחתנה עם סבא שלמה בגיל מאוד צעיר במרוקו. היא וסבא חלמו להגיע לארץ הקדושה ארץ ישראל ושם לבנות את ביתם. במסע אל הארץ נולדה בתה הבכורה רחל (נולדה בצרפת), סבתא שלי והאושר היה גדול.

כאשר עלו לארץ ממרוקו, סבא רבא שלמה נפטר בתאונה מצערת מאוד וסבתא רבקה נשארה לבדה. לאחר מספר חודשים בלבד סבתא רבקה גילתה שהיא בהריון וכך נולד מומי (אח של סבתא רחל). זאת הייתה שמחה שמהולה בעצב. סבתא רבקה עבדה מאוד קשה כדי שלא יחסר דבר לילדיה, כאשר חסכה מספיק כסף הלכה לקנות להם טבעת זהב בצורת לב שתסמל את אהבתה אליהם. היה לה מאוד חשוב לתת לילדיה מזכרת שתלווה אותם תמיד. מעין "קמע" שישמור עליהם וילווה אותם היכן שיהיו.

וכך סבתא שלי רחל קיבלה לראשונה את הטבעת בהיותה בת 5. סבתא שלי אהבה את הטבעת ושמרה עליה. תמיד הסתובבה איתה ולא הרפתה ממנה אף פעם. עברו השנים, סבתא שלי רחל גדלה והתחתנה אף היא עם סבא שלי רן, הם גרו בחדרה והביאו לעולם את אמי לורן, בתם הבכורה. סבתא שלי החליטה שהטבעת היקרה לליבה ותמשיך את המסורת במשפחה ותעבור מדור לדור וכך העבירה את הטבעת ללורן, לאמא שלי.

 סבתי בילדותה בחג פורים

לורן אמי, פגשה את אבי יריב בגיל צעיר הם התחתנו והביאו לעולם אותי – רננה הבת הבכורה ואת אחותי הקטנה שירן. הם קראו לי רננה על שם סבתי מצד אבי, שנפטרה ושמה היה שולה רניה ומכיוון שהכנסתי המון שמחה לחייהם כבתם הבכורה.

כאשר הגיע הרגע המתאים בגיל 10, אמא שלי וסבתא שלי נתנו לי את הטבעת שעוברת מדור לדור במשפחתנו, אני ממש זוכרת את הרגע הזה.

הן סיפרו לי את סיפורה של הטבעת כיצד עברה מדור לדור והגיעה ממרוקו והסבירו לי שכעת הגיע תורי לקבל אותה, שאשמור עליה ובהמשך אף אעביר אותה לילדיי. מאוד התרגשתי שקיבלתי את הטבעת ושסומכים עליי שאשמור עליה. כשאני אגדל ואתחתן ויהיו לי ילדים אני רוצה להעביר את הטבעת אל ילדיי. וככה הטבעת תמשיך לעבור מדור לדור כמזכרת מסבתא רבתא שלי.

הזוית האישית

סבתא רחל: המפגשים היו מעניינים וחשובים והמידע שהועבר לנכדים תרם להכרה באורך חיים שאפיין את התקופה שהסבים והסבתות חיו בה. היה נחמד לחזור לתקופה שבה גדלנו שיחקנו, וכך הנכדים חוו אתמה שחווינו הרעיון למפגש בין דורי הוא מבורך.