מאגר סיפורי מורשת

אני סבתא פנינה בת 68. נשואה לסבא רמי ואימא לשלושה בנים יניב, חנן ועומרי, סבתא לארבעה נכדים אביב, עידן אמיר והילה אשר נולדה ביום ההולדת שלי. ומאז מלאו להילה שנה אנחנו יוצאות יחד לבלות ולחגוג את יום הולדתנו. מינה אמי עלתה ארצה מרומניה לאחר מלחמת העולם השנייה, היא ושני בניה יעקב ואריה שרדו את השואה. חיים אבי עלה ארצה מפולין לאחר שהיה היחיד ממשפחתו ששרד את השואה. לאנשים אשר שרדו את השואה ועלו ארצה, היה צורך להקים לעצמם מחדש משפחות. לכן, אמי, מינה ואבי, חיים, אשר גרו בשכנות החליטו להתחתן ולהקים משפחה.

אני נולדתי בת למינה וחיים ואחות לאריה ויעקב. נולדתי וגדלתי ביפו בשכונת גבעת עליה. הבית בו גרנו היה בית יפיפה וגדול מאוד, בית שערבים נטשו כשהתחילה מלחמת העצמאות. גרנו בקרבת הים מרחק של דקה הליכה מחוף הים. את כל הקיץ ביליתי בחוף הים. הרחוב בו גרנו וכל הרחובות בשכונה היו רחובות של חול. אני וחברות שלי כמו שאר הילדים נהגנו לשחק ברחוב, שיחקנו בחמור חדש, מחבואים ותופסת אהבתי במיוחד לטפס על עץ התות לקטוף תותים.

הצעצוע היחיד שהיה לי זאת הייתה בובה שאימא שלי הכינה לי. בחופשות נסעתי עם אבא שלי לבקר משפחה בקבוץ גלאון, שם נשארתי למשך כמה ימים לשחק עם בני הדודים, אהבתי ללכת להאכיל את הכבשים, אהבתי ללכת לרפת ולראות איך חולבים את הפרות ולראות המלטות של עגלים. כשמלאו לי 13 עברתי לגור בצפון הארץ בקיבוץ עמיעד, ללא ההורים. גרתי עם עוד ילדים בבית הילדים. בקיבוץ הייתה לי משפחה מאמצת זוג הורים שולה ויוסף וארבעה אחים לאה, נמרוד, נועם וערן. למדנו חמישה ימים בשבוע ויום אחד עבדנו. עבדנו בפרדס בקטיף פירות הדר, ובמטע, עבדנו בגינות הנוי, במכבסת הקיבוץ, גם במטבח עבדו הילדים. לנו לילדים הייתה פינת חי היו לנו עיזים, כבשים, קוף, ארנבים, טווסים ותרנגולות. והילדים היו באים להאכיל, לנקות ולהוציא את העיזים והכבשים לטייל  באחו.

סבתא פנינה עם אמא מינה

 סרט סיכום שנת פעילות

הזוית האישית

הילה: נהניתי מאוד מתכנית הקשר הרב דורי למדתי להכיר יותר טוב את סבתא. למדתי שסבתא הייתה שובבה ואהבה לטפס על עצים.

סבתא פנינה: התכנית הקשר הרב דורי הייתה עבורי, חוויה מרתקת ומעניינת. זמן האיכות שהיה לי עם הנכדה שלי הוא זמן יקר ערך. זאת הייתה הזדמנות להילה לשאול שאלות עלי, על הוריי, שמחתי לענות ולספר לה על קורות אותי בילדותי.