סבתא מספרת על סבא ינוש רב הפעלים
סבא ינוש היה המושל הצבאי של העיר ניימכן בהולנד
סבא ינוש נולד בפולין בשנת 1917 .
אביו היה רופא – ד'ר משה פלץ , שלמד בווינה ושימש כרופא בצבא האוסטרי
במלחמת העולם ה-1 .
הוא גדל בעיר קלצה, למד בבית ספר יסודי פולני ובגימנסיה פולנית. לקראת סוף התיכון הייתה לו תקרית קשה
עם המורה לגאוגרפיה שהיה אנטישמי,
ובאחד השיעורים על המזרח התיכון ניגש למפה והצביע על פלסטינה וציין
ש"אולי
בעזרת הארץ הזאת נפטר מכל היהודים המלוכלכים והמסריחים שמזהמים את המדינה
שלנו".
סבא רבא שלי קפץ על רגליו והשיב למורה בצורה בוטה. סבא ינוש ואביו
ד"ר פלץ, הוזמנו אל המנהל, ועמדו
להענישו ולסלקו מבית הספר. אבל הכתה רשמה
עצומה שהסבירה למנהל שהאשם היה המורה. כשסבא סיים
את התיכון התברר לו שאינו יכול
להתקבל לאוניברסיטה בפולין, כי הוא יהודי, ולכן נרשם מאור יותר, ללמודי הנדסה
בטכניון בחיפה.
בשנת 1935 הפליג סבא רבא, ינוש, לבדו, לפלסטינה והוא בן 18 בלבד. כשהגיע
ארצה ידע מעט עברית, אך לא
מספיק טוב ללימודים.
בשנת 1936 פרץ בארץ המרד הערבי והבריטים גייסו אנשים למשטרת הרוכבים , מפקדי
ה"הגנה", בקשו מסבא
לעזוב את הלימודים ולהתגייס למשטרה הבריטית כשוטר
רוכב.
בשנת 1935 הפליג סבא רבא, ינוש, לבדו, לפלסטינה והוא בן 18 בלבד. כשהוא
הגיע ארצה ידע מעט עברית,
אך לא מספיק טוב ללמודים. בשנת 1936 פרץ בארץ המרד הערבי
והבריטים גייסו אנשים למשטרת הרוכבים,
ומפקדי ה"הגנה" בקשו מסבא לעזוב
את הלמודים ולהתגייס למשטרה הבריטית כשוטר רוכב.
בן 20 היה מפקד משטרת סדום, שהגנה על מפעל האשלג. כשהשתחרר חזר
ללמודים בטכניון. בשנת 1939
פרצה מלחמת העולם השנייה, סבא התגייס לצבא הבריטי, במהרה
נשלח לקורס קצינים ושרת במצרים,
ובבריגדה בקרבות באיטליה נגד הגרמנים. באירופה
עזרו חיילי הבריגדה ליהודים ניצולי השואה. הם שחררו
את מחנה מטהאוזן, ועזרו
לניצולים להגיע לאיטליה, למחנות הפליטים , כדי להעפיל משם לארץ ישראל.
בשנת 1942 נולדה סבתי, גיורית, בבית חולים "הדסה" על הר
הצופים בירושלים. כיוון שאמה, סבתא רבתא ,
אסתר, הייתה אחות בבית חולים גדלה סבתי,
גיורית, במעון לילדים של הרופאים והאחיות של בית החולים
"הדסה". סבא ינוש היה המושל הצבאי של העיר ניימכן בהולנד. הבריטים החזירו ארצה את חיילי הבריגדה
והם שוחררו מהצבא.
סבא ינוש מצא
עבודה כנהג אוטובוס, כאיש ה"הגנה" השתתף בהברחת נשק לקיבוץ
"נגבה" מתחת לרצפת
האוטובוס. בכט' בנובמבר 1947 הצביעו באו"ם על הקמת מדינה יהודית ופרצה
מלחמת השחרור, שהתרחבה
עם הקמת המדינה במאי 1948 נגד 5 מדינות ערב , שפלשו לארץ
כדי למחוק את מדינת ישראל.
סבא ינוש היה בגדוד קומנדו 89 שכבש ב"מבצע
דני" את לוד ,רמלה ,השתתף בקרבות לטרון, נפצע בכיבוש
שדה התעופה בלוד,
אושפז בבית חולים אך ברח ממנו כדי לחזור
לגדוד שלו שלחם ב"ניצנה".
בכיבוש יהוד וכפר אנא (קריית אונו) נחו הלוחמים מתחת לעץ שקמה ענק
וסבא אמר שכשהכול יגמר הוא ירצה
לגור פה וזרק על העץ חגורת כדורים ריקה. לימים חזר
לחפש את העץ על הגבעה, ושם בנה את ביתו, עם אשתו
השנייה רותי, נטע פרדס בו טיפל
במו ידיו עד לפני השנים ספורות .
כשהשתחרר מהצבא הוא נישלח להקים את מפעל הפוספטים בנגב ולאחר מכן נהל
את מפעל האשלג בסדום,
שהיה הרוס אחרי מלחמת השחרור והיה צורך לשקם אותו. בשנת 1954 הוא נסע עם משפחתו לאוסטרליה,
שם הקים שני מפעלי מלח. כשחזר ארצה היה אחראי על כל
תפעול הנמלים בארץ. לימים היה יועץ עצמאי בנושא
תחבורה, נמלים ושינוע ועבד מטעם הבנק
העולמי בארצות רחוקות כמו בורמה, בנגלה דש אקוודור ועוד.
עבודתו האחרונה הייתה הקמת המסוע המעלה את האשלג מים המלח לתחנת הרכבת
"צפע" (באזור ערד).
זה אחד המסועים הארוכים והמסובכים בעולם, בגלל הפרשי הגובה בין ים
המלח ( 400 מטר מתחת לפני הים )
ועד תחנת "צפע" ( כ – 800 מטר מעל פני הים). הדבר דורש מיומנות וטכניקה
מיוחדת .המסוע
עובד כבר קרוב
ל- 30 שנה ללא תקלות.
לפני מספר שנים סבא רבא ינוש הפסיק לעבוד ,התרכז בעבודת התנדבות
בחטיבת 7, בהרצאות והיה יושב
ראש איגוד חיילים משוחררים. וטיפל בפרדס . כיום הוא בן 97 ומצב בריאותו לא טוב .
משוב הנכדה עדי:
למדתי על ההיסטוריה של סבא רבא שלי ונהניתי מאוד
להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי. אני חושבת שזו חוויה
חד פעמית לקבל זמן איכות עם סבתא. תודה
לך גליה, שהקדשת את זמנך לעבוד אתנו ולהנחות אותנו בתכנית
הקשר הרב דורי וגם לעוזרים שלך, שלימדו אותי יישומים חדשים במחשבים.
זה היה מהנה במיוחד להשתתף בתכנית.
משוב של הסבתא:
זו הייתה הזדמנות נהדרת לספר לעדי, ולהעביר לדור הצעיר
משהו מתולדות המשפחה. משהו מתקופה כל כך
קשה ומיוחדת. העבודה המשותפת קרבה אותנו
ולמדה את עדי על ימים קשים שעברו על העם היהודי כעם
וכפרטים. תודה מיוחדת לגליה, המורה, ולצוות עוזריה הנאמנים והמיומנים בעבודת
המחשב.
מילון
הבריגדה היהודיתהבריגדה היהודית (באנגלית בשמה הרשמי jewish brigade group, ובעברית ידועה גם בשמות חטיבה יהודית לוחמת, חַיִ"ל, הבריגדה העברית, ובפי רבים הבריגדה) הייתה חטיבה בצבא הבריטי שהורכבה כולה מיהודים, בעיקר מקרב אנשי היישוב מארץ ישראל, כחלק מהתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
ציטוטים
”העבודה המשותפת קרבה אותנו ועדי למדה על ימים קשים שעברו על העם היהודי כעם וכפרטים. “