מאגר סיפורי מורשת

שמי חוה אולין שוירץ, נולדתי בעיר פריז שצרפת בשנת 1950, עליתי לארץ כשהייתי ילדה בת שלוש בשנת 1953, יחד עם הורי, בת יחידה להורים ניצולי השואה.

השירות בצבא כצפנית

לא הייתי חייבת בגיוס חובה לצה"ל, כי לא נולדתי בארץ, אלא נולדתי בצרפת, אך בכל זאת היה לי מאוד חשוב לשרת את מדינת ישראל למרות שאני בת יחידה, קבלתי החלטה להתגייס לשירות הצבאי, החלטה שהייתה מאוד קשה להורים שלי.

עברתי קורס צפניות, בחיל המודיעין, ביחידת רפאל – הרשות לפיתוח אמצעי לחימה. בגלל היותי בת יחידה להורי, לא הייתי חייבת לשרת רחוק מהבית, אך רציתי לשרת כחיילת כמו כולם, למרות הקושי שבדבר, כלומר לא לראות את משפחתי זמן רב והרגשת בדידות, נשלחתי למצפה רמון. כל שבועיים הייתי חוזרת הביתה. זאת התקופה היפה ביותר בחיי ואני לא מתחרטת לרגע על ההחלטה להתגייס.

סבתא חוה במהלך השירות הצבאי

לאחר תום השירות הצבאי, למדתי הנהלת חשבונות. התחתנתי בגיל 23 ובגיל 25 נולדה לי בתי הבכורה מרב. בגיל 27 נולד בני אריאל ובגיל 35 נולדה בתי מיכל.

לאחר חמש שנות עבודה בהנהלת חשבונות, עזבתי את התחום ובחרתי בקריירה חדשה כסייעת, מקצוע בו עסקתי במשך 28 שנים בעיריית הרצליה.

הזוית האישית

עמית ריגאי: גיליתי שסבתא שלי עם כוח רצון ולמרות הבדידות ושהיא לא הייתה חייבת לעשות זאת היא הייתה אמיצה והתגייסה. היה מאוד כיף ללמד את סבתא שלי להשתמש בזום והיא מאוד נהנתה מכך.