מאגר סיפורי מורשת

סבתא שולמית (שולה) נולדה בלטביה (ברה"ם) בריגה ב- 8.5 בעיר שנוסדה בשנת 1201.

סבתא למדה בבית ספר מספר 15. המקצוע האהוב על סבתא מפעם הוא מתמטיקה והמקצועות השנואים עליה היו היסטוריה וגאוגרפיה.

הדירה הייתה בקומה שנייה, בדירה של ארבעה חדרים כאשר בחדר אחד מתוך הארבעה יש משפחה אחרת. לימודים בביה"ס היו חצי חצי (הגדולים היו בבוקר ובאחר"צ היו הילדים הקטנים)

כאשר סבתא הייתה ילדה, היא הייתה בחוג שבו הפעילו מין רכבת בפארק גדול, שהיה מחוץ לעיר.

הרכבת נסעה בתוך הפארק והיה כיף לנסוע ולעבוד בה. היו כמה תפקידים: קופאי, כרטיסן, מנהל משמרת, נהג וכו' (כל תפקידי הרכבת בוצעו ע"י ילדים). סבתא ועוד חברה כאשר הגיעו לתפקיד הכי גבוה (נהג)מאוד רצו לנהוג ברכבת אך לא הרשו להם כי הן בנות ולבנות אסור לנהוג (התפקיד הזה של בנים).

הן נלחמו כדי לקבל את התפקיד הזה ובסוף היו שתי בנות יחידות שנהגו ברכבת. באותן שנים, חלק מהילדים נסעו לעיר אחרת שגם בה הייתה רכבת כזו, והם דיברו ביניהם ולמדו אחד מהשני.

הקבוצה שנסעה, נסעה ברכבת הבינעירונית למוסקבה, סן פטרבורג וכו' בחינם, והם עזרו לעובדי הרכבת בזמן הנסיעה. סבתא הייתה שם מגיל 10-15, ועברה את כל התפקידים בהצלחה.

הזוית האישית

סבתא אומרת שעם הנכדות תמיד כיף. התרגשתי לשמוע את הסיפור שסבתא סיפרה לי