מאגר סיפורי מורשת

שמי גאיה נעמני, השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי ותעדתי את סיפורו של סבי נורי נעמני. סבא נורי נולד בתאריך 21.12.1943 , בעיר שיראז שבפרס – איראן של היום.

קהילת יהודי שיראז – אתר בית התפוצות

סבי עלה לארץ עם משפחתו הוריו וחמשת אחיו בתאריך 1.1.1958. הם נסעו באוטובוס משיראז לטהרן, שם שהו כחודש ימים במחנה עולים של הסוכנות היהודית ולאחר מכן טסו ישירות לישראל והגיעו לאופקים.

באופקים קיבלה המשפחה פחון בגודל 4 מטר על 5 מטר, שהיה אמור להספיק לחמישה נפשות. לא היו מים זורמים ושירותים היו בתוך הפחון. בגיל 14 החל סבי ללמוד במרכז הנוער באופקים, מאחר שבתקופה זאת עדיין לא היו בתי ספר. במרכז הנוער סבי למד עברית ובגיל 16 עבר לבאר שבע ללמוד בתיכון.

בגיל 18 התגייס סבא לצבא, לחייל הצנחנים. בעקבות קשיים כלכליים של המשפחה נאלץ סבי לעזוב את הצנחנים ולשרת קרוב לבית על מנת לתמוך ולעזור כלכלית למשפחה.

 סבי נורי

סבי עבד בבית חרושת לייצור כותנה בכל תקופת הצבא עד שחרורו בשנת 1962 ואז עבר לתל אביב. בתל אביב החל לעבוד במפעל "אמקור" ובכדי להשלים הכנסה החל לעבור בנוסף בכיבוי אש ובאגד.

ערב אחד פרצה שריפה במפעל טקסטיל בבאר שבע, השריפה הייתה גדולה מאוד והיה צורך בתגבורת מתחנות אחרות. סבי שעבד אז בתחת הכיבוי נשלח מתחנת תל אביב לכיבוי האש במפעל בבאר שבע. סבי תיפקד באירוע בצורה יוצאת דופן תוך סיכון חייו. מפקד התחנה שהתרשם מאוד מביצועיו ביקש ממנו לעבור אליו לעבוד בתחנת כיבוי בבאר שבע.

בתאריך 1.9.1964 עבר סבי לתחנת כיבוי בבאר שבע ולחיים בעיר, ומאז עבד בכיבוי אש עד שנת 2002. בתפקידו האחרון שימש כמפקד תחנת אופקים וחוקר שריפות ידוע ומוערך.

בשנת 2002 יצא סבי לפנסיה ומאז ועד היום סבי עובד בגינה, עוזר לסבתא ומטייל ברחבי העולם.

הזוית האישית

גאיה נעמני, השתתפה השנה בתכנית הקשר הרב דורי ומביאה את סיפורו של סבא נורי נעמני – מפקד תחנת כיבוי האש באופקים וחוקר שריפות ידוע ומוערך.