מאגר סיפורי מורשת

אני שלמה יעקובוביץ' וזה הסיפור שלי: אני בן לאברהם (ארתור) ואסתר (טילה) יעקובוביץ'. מאחר ונולדתי בארץ בשנת 1939, עברתי את כל מלחמות ישראל וברובן אף לחמתי. במלחמת העצמאות הייתי בן 9 ושמעתי את ההכרזה באו"ם. בשנים אלה גרתי עם משפחתי בצפת הנצורה. בצפת חיו כ- 3,000 יהודים ומסביבה.

אבא שלי, שהיה מפקד בהגנה, פיקד על אזור צפת במלחמה. העמדה בה נלחם עומדת במקומה עד היום עדיין מנוקבת מהכדורים שפגעו בה. בהיותי בן 18 (שנת 1957) הצטרפתי לגרעין נח"ל והתגייסתי לשירות קרבי בגדוד הנח"ל המוצנח. בתקופה בטרם מלחמת ששת הימים נלחמתי בתקריות שהיו עם הסורים בגבול הצפון והשתתפתי במערבים ברצועת עזה. אז כבר הייתי נשוי לרונית ואב לבתי הבכורה, דקלה. גרנו בקיבוץ מעיין ברוך שהיה באותה תקופה על גבול לבנון.

במלחמת ששת הימים נלחמתי כצנחן בקרב על שחרור ירושלים שם גם נפצעתי קשה. (סבא עבר תהליך שיקום ארוך וקשה ועוד לפני שהשלים אותו ויתר על תעודת הנכה שלו, על הזכויות שניתנו לו ע"י המדינה, ויצא לקורס קצינים במטרה להמשיך לקחת חלק בהגנה על המדינה). במלחמת ההתשה השתתפתי במרדפים בבקעה ("ארץ המרדפים"). במלחמת יום הכיפורים שימשתי כמא"ז (מפקד אזור) והייתי אחראי על הביטחון בקיבוץ כחלק ממערך ההגנה של הגמ"ר (הגנה מרחבית משל ישובי גבול הצפון). השתתפתי גם במלחמת לבנון הראשונה כקצין במילואים.

בסך הכל שירת סבא את המדינה מגיל 18 ועד גיל 50.

הזוית האישית

יונתן: סבא שלי הוא גיבור ישראלי ואני מעריך אותו מאוד.