מאגר סיפורי מורשת

השנים הראשונות ברוסיה

סבא רבא שלי נולד בשנת 1904 בקייב בירת אוקראינה להוריו הינדה-רחל לבית ורשבסקי ואריה-יהודה סקומורובסקי. הוא היה הבן הצעיר בין חמש בנות וארבעה בנים. המשפחה הייתה משפחה חרדית וציונית. כמו יתר אחיו ואחיותיו, למד בגימנסיה הממשלתית (עם רשות לא לבוא ללימודים בשבתות).

עם המהפכה הבולשביקית*, בהיותו בן 13 התחילה מעורבותו בתנועה הציונית במועדון הספורט "מכבי" קייב אשר במשך הזמן הפכה לפעילות ב"שומר הצעיר ס.ס.ס.ר." שנקראה גם נצ"ח – נוער צופי חלוצי. יחד עם אנשי תנועה זו עלו ארצה והקימו את קיבוץ אפיקים. הפעילות הציונית כמדריך בתנועה בה עסק, הפכה לפעילות אסורה על ידי השלטונות הסובייטים. בשלב מסוים הורו לו מהנהגת התנועה לעזוב את קייב כדי להימנע ממאסר ולעבור לעיירה בשם ברדיאנקה שהייתה 80 ק"מ מקייב, שם המשיך בפעילותו.

לקראת סוף שנת 1924, גם שם נעשה מסוכן והוא עבר למוסקבה. למזלו שלא כמו רבים מחבריו שנתפסו והוגלו לסיביר, הוא הצליח להתחמק ובחודש פברואר 1925 עלה על אנייה בנמל אודסה שהביאה אותו בתאריך 24 למרץ 1925 לנמל חיפה שבאותה תקופה הייתה בפלשתינה – א"י (ארץ ישראל).

בארץ ישראל – פלשתינה

מנמל חיפה הוא הגיע ישר ליבנאל שבגליל התחתון והצטרף לקבוצת החברים מ "השומר הצעיר מס.ס.ס.ר." קבוצה זו שיועדה להקים את הקיבוץ, נאלצה בגלל קשיי הקיום והקושי במציאת עבודות להתפצל לכמה קבוצות במקומות שונים בארץ. למעשה הקיבוץ התחיל לפני הגעתו של סבא דודיק לארץ, בווזיה בשנת 1924 שליד ראש פינה שם עבדו החברים בטבק. והוא הצטרף לקבוצה לאחר המעבר לבית-גן בשנת 1925. בבית-גן הם עבדו בהכנת חצץ בפטישים לסלילת הכביש שחיבר את בית גן ויבנאל.

כעבור ששה חדשים באביב 1925, עברו לעפולה שנבנתה כעיר המרכזית של עמק יזרעאל. הם עסקו בבניין. ובנו את הבית הראשון – ביתו של תומשוב.

חשוב לציין את חיי החברה והתרבות של ציבור הפועלים הגדול יחסית שאחרי הדיכוי והחיים במחתרת בברית המועצות חשו ו"ניצלו" את החופש בארץ. בלילות שבת התרכזו במחנה של הקיבוץ הרוסי בבית-גן ואחר כך בעפולה ציבור רב ממושבי עמק יזרעאל ומושביו לשמוע את העיתון-חי ולרקוד הורה.

בשנות השהות בעפולה הם העלו שש הצגות (הפזמון "חולצה כחולה" חובר שם על ידי מרדכי זעירא ודודיק וורטמן).

"פלוגת הים" – קבוצה שמנתה עשרה  בחורים ושתי בחורות (ביניהם סבא-רבא דודיק), בראשה עמד זאב הים (וולודיה איצקוביץ), ירדה דרומה והתיישבה על גדת הירקון. הם בנו את הצריף הראשון ועסקו בהובלת זיפזיף ואבנים ובשיט על הירקון.

חברי כל הקבוצות קיימו קשר רצוף עם הנהגת היישוב בארץ. הם נפגשו אחת לתקופה ובפגישה השלישית ניתן לראות את סבא-רבא דודיק יושב ליד ברל כצנלסון.

המעבר לעמק הירדן

בסתיו 1927 התחילו חברי הקיבוץ להתרכז בעמק הירדן . פנחס רוטנברג החל בהקמת תחנת הכוח על הירדן ולקיבוץ הובטחו 10 מקומות עבודה וסבא היה אחד מהם. הוא למעשה היה הנהג הראשון של הקיבוץ . בהתחלה גרו החברים במקום שהיה מיועד לקבוצת כנרת והרפת שעמדה כבר שימשה מטבח,חדר אוכל ומגורים לחברי הקיבוץ וכעבור זמן נוספו אוהלים.

כעבור שנתיים  עברו ל"חצר כנרת" כשקבוצת כנרת עלתה למקומה הקבוע.

בכל אותו הזמן סבא דודיק מילא משימות נהיגה בנהריים ובעמק הירדן.

הוא היה הנהג הראשון של הקיבוץ

מאורעות 1929

בתקופת מאורעות הדמים של 1929, סבא עבד בנהריים. הערבים חיבלו בקו הטלפון לנהריים באזור בית שאן. סבא דודיק נשלח עם עובד דואר למצוא היכן החבלה ולתקנה. תוך תיקון  הנזק, השוטרים הערביים שנשלחו על ידי המושל הבריטי ללוותם ניסו לקחת ממנו את אקדחו אך הוא סירב. התקלה תוקנה והם חזרו בשלום לנהריים.

בשנת 1929 החליף רשמית את שם משפחתו הרוסי  – סקומורובסקי לשם עברי. היות ולאביו קראו אריה בחר בשם בן ארי.

באותה שנה קיבל גם קיבל תעודת אזרחות פלשתינאית מהנציב העליון הבריטי.

הקמת קיבוץ אפיקים

בשנת 1932 עלו חברי הקיבוץ ל "טוצ'קה" – נקודה ברוסית, והקימו את יישוב הקבע, שהפך לקיבוץ גדול ומצליח.

בשנת 1934 החליט לעזוב את הקיבוץ, עבר לחיפה והחל לעבוד כעובד מן המניין בחברת החשמל. שם המשיך לעבוד עד פרישה לגמלאות בשנת 1970.

הזוית האישית

תומר: למדתי הרבה על סבא רבא דודיק איש העליה הרביעית על ההתיישבות בעמק הירדן הקמת קיבוץ אפיקים ובניית תחנת החשמל הראשונה בנהריים תודה לסבא ולמורה לביה היה לי ממש כיף!

סבא אריק: שמחתי על ההזדמנות המיוחדת ללמד את תומר על תולדות מדינת ישראל המתחדשת ועל חלקו של אבי ז"ל חוויה מיוחדת היוו לי שעות האיכות עם נכדי. תודה לבי"ס וייצמן ובמיוחד למורה לביה על ההשקעה והצורה הנעימה והיעילה בה הובילה את התכנית.